הבדלים בין גרסאות בדף "דף היומי"
(←תקנת הדף היומי בחב"ד: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==מקור קדום== | ==מקור קדום== | ||
| − | אחרי פטירת [[המגיד ממזריטש]] התכנסו תלמידי המגיד יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא{{הערה| | + | אחרי פטירת [[המגיד ממזריטש]] התכנסו תלמידי המגיד יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא{{הערה|'התמים' חוברת ב' ע' נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד , חלק ג'ע' 15.}}. |
==מסלולי לימוד אחרים== | ==מסלולי לימוד אחרים== | ||
גרסה מ־17:20, 13 ביולי 2021
תקנת לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי, הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ג באוסטריה.
תוכן עניינים
תקנת הדף היומי בחב"ד
למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; ואף שהרבי הריי"צ לא שלל אותה בפירוש, לא הורה לתלמידי התמימים להשתתף בה. ובהנחה פרטית כתוב הפוך, שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה.[1].
הרבי הסביר, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"נהרא נהרא ופשטיה"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל[1]. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה.
עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי, וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו[2].
אדמו"ר הריי"צ אמר לבעלי בתים כמה וכמה פעמים על כך שצריכים ללמוד את הדף היומי[3].
הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של אהרן חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו[4], כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים[1].
לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות.
גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים לאגודת ישראל, כהעדה החרדית וסאטמר, לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה[דרוש מקור].
הרבי הריי"צ תיקן בשיחות שמחת תורה וי"ט כסלו תרפ"ג לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי.
מקור קדום
אחרי פטירת המגיד ממזריטש התכנסו תלמידי המגיד יחד עם אדמו"ר הזקן וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא[5].
מסלולי לימוד אחרים
בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.
כמו כן, במהלך ימי ספירת העומר נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את מסכת סוטה, דף ליום.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 שיחת שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשמ"ח (תוכן קצר, סעיף ז'-ח'; הנחה פרטית משיחה זו).
- ↑ ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).
- ↑ ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק י"ד אגרת ה'מ"ד. מובא גם בקישורים חיצוניים.
- ↑ ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.
- ↑ 'התמים' חוברת ב' ע' נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד , חלק ג'ע' 15.
