איתא במדרש תילים
איתא במדרש תילים הוא דיבור המתחיל של מאמר חסידות אותו כתב הרבי המהר"ש[1], ונאמר על ידי בנו, הרבי הרש"ב ביום הבר-מצווה שלו, ומאוחר יותר -על ידי בנו של הרבי הרש"ב - הרבי הריי"צ.
חזרת המאמר בבר מצווהעריכה
המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של הרבי מהר"ש, אותו חזר הרבי הרש"ב בחגיגת הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן הרבי הריי"צ בחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג[2].
מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:
אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מאנ"ש שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'
ובמקום נוסף:
כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'
איתא במדרש תילים - תשכ"חעריכה
בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג[3].
תוכן המאמרעריכה
המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהלים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה[4]". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה[5]". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?
התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"[6].
הדיוק בחזרת המאמרעריכה
כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח"[7] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"[8].
הדפסת המאמרעריכה
המאמר נדפס ב:
- ספר המאמרים תרל"ד (לאדמו"ר מהר"ש) עמוד נג
- ספר המאמרים תרנ"ג (לאדמו"ר הרש"ב) עמוד רפה (בהוצאות קודמות: עמוד רעט)
- ספר המאמרים תש"ח (לאדמו"ר הריי"צ) עמוד 271
בנוסף:
- המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו על ידי הרב יהודה לייב גינזבורג בשנת תשע"ו
- המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "התפילין של ריבון העולמים" בכתיבת הרב נחום רבינוביץ בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון טעם ודעת
קישורים חיצונייםעריכה
- המאמר המקורי כפי שנדפס ב: ספר המאמרים תרל"ד ע' נג • ספר המאמרים תרנ"ב - תרנ"ג ע' רפה • ספר המאמרים תש"ח עמוד 271.
- מאמר 'איתא במדרש תילים' כפי שאמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשכ"ח באתר המכון להפצת תורתו של משיח
- דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'
הערות שוליים
- ↑ יש אומרים[דרוש מקור] כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך
- ↑ בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
- ↑ מאמר 'איתא במדרש תילים' כפי שאמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשכ"ח באתר המכון להפצת תורתו של משיח.
- ↑ תהלים א', ב'
- ↑ מדרש תילים, א', ב'
- ↑ אות ג'
- ↑ איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'): "ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע"ומי כעמך 'כ'ישראל", ובתהלים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך 'הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
- ↑ הערת הרבי על המקום