אהרון יעקב שוויי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אהרון יעקב שווי

הרב שווי נואם ב-770
לידה תרצ"ד
אבו פינלאנד
פטירה ל' ניסן תש"פ
מקום פעילות קראון הייטס
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים חבר בהנהלת קופת רבינו
רבותיו הרבי מליובאוויטש
הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב אייזיק שוויי (משמאל)

הרב אהרון יעקב שוויי (כ"ו תמוז תרצ"ד - ל' ניסן תש"פ) היה מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בקראון הייטס, חבר בהנהלת קופת רבינו ושימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה (עד לבחירתו לרב).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אהרון יעקב נולד בכ"ו תמוז תרצ"ד בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב מרדכי אליהו שווי ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.

בשנת תש"ב בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד בתנאי עוני ודוחק.

בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.

כשנשלח על ידי אימו כילד לסמרקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי. סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק, ונכתב עליו המנון לקעמפ גן ישראל מוסקבה בשנת תשע"ט[1].

בהיותו בסמרקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.

בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג.

למד גם בישיבות תומכי תמימים בפריז בברינואה ובמונטריאול. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב אייזיק שוויי - לארצות הברית, ובשנת תשי"א נכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, והיו חברי מחזור הלימודים הראשון לסמיכה לרבנות.

בתקופת בחרותו הדריך וניהל את מחנה הקיץ בקעמפ גן ישראל בניו יורק, ובמהלך תקופות אלו השתמש בחוש הציור שניחן בו ועיטר את קירות המחנה בציורים של הרבי ויצירות אומנות נוספות, שחלקן מעטרות את קירות המחנה עד היום.

קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפילת מוסף.

במהלך כמה שנים כיהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק.

נשא את רעייתו מרת רחל.

כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב אייזיק שוויי, ואת ספרי הרב יצחק רייטפורט ועוד.

במהלך השנים עד שכיהן כחבר בבית דין צדק קראון הייטס כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.

הרב שוויי עולה חזן במנין של הרבי (תשע"ט)

רבנות קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב יהודה קלמן מארלאו לאחר מחלה קשה. כשנתיים לאחר פטירתו הודיעו חברי ארגון הנציגים על קיום בחירות למשרת רב. מול הרב שווי לא התמודד מועמד נוסף. הבחירות התקיימו ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג ואלפי תושבי השכונה הגיעו להצביע בקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770. לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר כי הרב אהרן יעקב שוויי נבחר כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר זכה בלמעלה מתשעים אחוז מקולות בעלי זכות ההצבעה (על אף שהיה המתמודד היחידי, כל אדם שלא השתתף בהצבעה נחשב שהצביע נגדו, ועל מנת להיבחר על המתמודד היחיד היה לקבל רוב לא רק ממספר המצביעים, כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה. על פי כך יוצא שהרב שווי הינו בעל רוב הקולות הגדול ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס).

חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה וכחבר הבד"צ במעמד חבד הבד"צ הנוסף הרב אברהם אזדבא, הנציגים, חברי ועד הקהל (ר' חנינא שפרלין, ר' יעקב הרצוג ור' נח גרוס) ותושבי השכונה.

שימש כדוגמה ומופת לביטול והתקשרות לרבי, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. הרב בתפקידו עודד וחיזק את האמונה בחייו הנצחיים של הרבי וחיזק את העוסקים בפרסום בשורת הגאולה והגואל. כמו כן תמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושאי הגאולה והמשיח בשכונה כמו שבועון בית משיח, חדר אור מנחם, אש"ל הכנסת אורחים, את"ה העולמי, קופת בחורים ועוד.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים האחרונות לחייו נחלש גופו, והיו תקופות בהן לא חש בטוב ואנ"ש נקראו לומר תהלים לרפואתו. בראש חודש אייר תש"פ הלך לעולמו בגיל 85, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה. מסע ההלוויה עבר בין רחובות השכונה ובסיומה בחזית בית חיינו-770 ומשם לבית החיים.

כמה חודשים לאחר פטירתו יצא לאור ספר זכרון בשם 'תפארת איש', כאשר במילה 'איש' מרומז ראשי תיבות של שמו. וספר עם כתביו בשם "כתבי ר' אהרן יעקב".

מפסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • איסור שתית מים בלתי מסוננים במדינת ניו יורק בגלל שרצים המצויים במים.
  • אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים[2].
  • פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
  • היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצים חדושי תורה רבים.
  • בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות[דרוש מקור].

כתבי ר' אהרן יעקב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר תפארת איש
הספר כתבי ר' אהרן יעקב (הדמיה)

בצוואתו ביקש מבני משפחתו להוציא לאור את חידושיו בתורה בספר.

לאחר פטירתו קיבצו בני משפחתו את חידושי תורתו והוציאום לאור בספר כתבי ר' אהרן יעקב, בעריכת נכדו הרב מנחם מענדל בוימגארטן.

מבנה הספר ושמו הם בהתאם לשם ספרו של אחיו כתבי ר' אייזיק, שיצא לאור בהוראת הרבי.

בסוף הספר נקבצו כמה מנאומיו בענינים שונים, כולל עניני גאולה ומשיח וחיזוק השכונה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות
וידאו
שונות


הערות שוליים