הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם חיים לדיוב"
(←תולדות חיים: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''אברהם חיים לדיוב''' ([[תרס"ה]]-[[ב' אב]] [[תשמ"ז]]) היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית ב[[סמרקנד]] ו[[בוכרה]], ובשנותיו האחרונות מראשי עדת | + | {{אין תמונה}} |
| + | הרב '''אברהם חיים לדיוב''' ([[תרס"ה]]-[[ב' אב]] [[תשמ"ז]]) היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית ב[[סמרקנד]] ו[[בוכרה]], ובשנותיו האחרונות מראשי עדת ה[[בוכרה|בוכרים]] בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד ב[[נתניה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[סמרקנד]] שב[[ | + | נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[סמרקנד]] שב[[שבאוזבקיסטן]] לאביו ר' רפאל ולאמו מרת דינה לדיוב. בגיל חמש התייתם מאביו והוכנס על ידי אמו ללמוד ב[[חיידר]] ספרדי על טהרת הקודש, וכן זכה להתחנך על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[שמחה גורודצקי]] ולכשהתבגר היה ליד ימינם בהפצת מעיינות החסידות בקרב תושבי בוכרה. |
בשנת [[תרפ"ג]] בא בקשי השידוכין עם רעייתו מרת יפה, שהייתה בזמן החתונה בגיל [[בת מצווה]], ולאורך השנים נולדו להם עשרים ילדים{{הערה|לזכרון אחדים מבני המשפחה היו להם 22 ילדים.}}, אך רובם נפטרו בצעירותם בעקבות מחלות ומחסור. | בשנת [[תרפ"ג]] בא בקשי השידוכין עם רעייתו מרת יפה, שהייתה בזמן החתונה בגיל [[בת מצווה]], ולאורך השנים נולדו להם עשרים ילדים{{הערה|לזכרון אחדים מבני המשפחה היו להם 22 ילדים.}}, אך רובם נפטרו בצעירותם בעקבות מחלות ומחסור. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
למרות הסכנה, ועל אף שהיה נתון תחת מעקב, מיד לאחר שחרורו המשיך לעסוק בהפצת תורה וחסידות, ובתחילת שנת [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש בגיל 66 עם משפחתו, והתיישב ב[[נתניה]]. | למרות הסכנה, ועל אף שהיה נתון תחת מעקב, מיד לאחר שחרורו המשיך לעסוק בהפצת תורה וחסידות, ובתחילת שנת [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש בגיל 66 עם משפחתו, והתיישב ב[[נתניה]]. | ||
| − | עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ארי יצחקוב, זבולון לויוב וגבריאל ניאזוב | + | עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו{{הערה|ארי יצחקוב, זבולון לויוב וגבריאל ניאזוב שהיו אף הם אסירי ציון.}} בית כנסת לעולי [[בוכרה]] בעיר נתניה שנקרא "אסירי ציון". הוא המשיך לעסוק בפעילות חסד, ובעיקר בתמיכת מוסדות חינוך לעולי [[בוכרה]] ובראשם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]]. |
בשנת [[תשל"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, והגיע ל-[[770]] באמצע ההתוועדות שערך [[הרבי]], והרבי הזמין אותו לשבת מאחוריו על בימת ההתוועדויות, ובירך אותו לאריכות ימים. | בשנת [[תשל"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, והגיע ל-[[770]] באמצע ההתוועדות שערך [[הרבי]], והרבי הזמין אותו לשבת מאחוריו על בימת ההתוועדויות, ובירך אותו לאריכות ימים. | ||
| שורה 49: | שורה 50: | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:46, 13 באפריל 2024
הרב אברהם חיים לדיוב (תרס"ה-ב' אב תשמ"ז) היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית בסמרקנד ובוכרה, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד בנתניה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרס"ה בסמרקנד שבשבאוזבקיסטן לאביו ר' רפאל ולאמו מרת דינה לדיוב. בגיל חמש התייתם מאביו והוכנס על ידי אמו ללמוד בחיידר ספרדי על טהרת הקודש, וכן זכה להתחנך על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב שמחה גורודצקי ולכשהתבגר היה ליד ימינם בהפצת מעיינות החסידות בקרב תושבי בוכרה.
בשנת תרפ"ג בא בקשי השידוכין עם רעייתו מרת יפה, שהייתה בזמן החתונה בגיל בת מצווה, ולאורך השנים נולדו להם עשרים ילדים[1], אך רובם נפטרו בצעירותם בעקבות מחלות ומחסור.
לאורך השנים, התגורר בסמרקנד ברחוב דינבסקי, ועל אף שהייתה לו משפחה ברוכת ילדים עסק רבות בהכנסת אורחים ובגמילות חסדים לנצרכים ונזקקים ביד רחבה.
שימש כשוחט עבור הקהילות היהודיות ברחבי בוכרה, ועסק בהקמת תלמודי תורה מחתרתיים ובניהול תעמולה לשמירת טהרת המשפחה, תוך שהכניס עצמו פעם אחר פעם בסכנת נפשות.
לפרנסתו, עסק במסחר חיטים.
בעיצומה של הפעילות שלו, נעצר בשנת תשי"א על ידי המשטרה החשאית ונגזרו עליו 25 שנות גלות בסיביר, אך הוא השתחרר כעבור ארבע וחצי שנים בלבד בשנת תשט"ו בעקבות מותו של סטאלין ושחרור כל העצירים הפוליטיים.
למרות הסכנה, ועל אף שהיה נתון תחת מעקב, מיד לאחר שחרורו המשיך לעסוק בהפצת תורה וחסידות, ובתחילת שנת תשל"ב עלה לארץ הקודש בגיל 66 עם משפחתו, והתיישב בנתניה.
עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו[2] בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא "אסירי ציון". הוא המשיך לעסוק בפעילות חסד, ובעיקר בתמיכת מוסדות חינוך לעולי בוכרה ובראשם ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד.
בשנת תשל"ד נסע לרבי בפעם הראשונה, והגיע ל-770 באמצע ההתוועדות שערך הרבי, והרבי הזמין אותו לשבת מאחוריו על בימת ההתוועדויות, ובירך אותו לאריכות ימים.
נפטר בשיבה טובה ביום שלישי ב' מנחם אב תשמ"ז.
משפחתו[עריכה]
מבין עשרים ילדים נותרו בחיים רק תשעה:
- בנו, ר' יצחק חי לדיוב - לוד
- בנו, ר' מרדכי לדיוב
- בנו, ר' שמחה לדיוב
- בנו, ר' משיח לדיוב
- בנו, ר' שם טוב לדיוב
- בנו, ר' אליהו לדיוב
- בנו, ר' חייא לדיוב
- בנו, ר' טוביה לדיוב
- בנו, ר' עמנואל לדיוב
לקריאה נוספת[עריכה]
- זושא וולף, אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה, פעולות מושפעי הרב גורודצקי עמוד 202
