משתמש:יצחק ב/ארגז חול/נבואת הגאולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נבואת הרבי "הנה הנה משיח בא" בשלט פרסום בחזית בית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד

בשורת הגאולה, הינה בשורה מפי הרבי מליובאוויטש אותה הגדיר כנבואה המבשרת שבדורנו תבוא הגאולה האמיתית והשלימה. הרבי אף ביקש לפרסם את נבואה זו[1].

דור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

את הקביעה כי דורנו דור הגאולה, ייסד הרבי במאמר חסידות הראשון שלו[2], שאמר בי' שבט תשי"א בעת מעמד קבלת נשיאותו. במאמר, הקביל הרבי את דורנו, הדור השביעי לאדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, למשה רבנו שהיה הדור השביעי לאברהם אבינו. כשם שמשה גאל את ישראל ממצרים, כך אמר הרבי, בדורנו עלינו לסיים את עבודת הגלות ולסיים את הורדת השכינה לעולם ובכך תבוא הגאולה:

והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאתנו דור השביעי, דכל השביעין חביבין, דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על פי בחירתנו ולא על ידי עבודתנו, ובכמה ענינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא

עם השנים חזר והדגיש כי דורנו דור הגאולה ועסק בכך רבות. בשנת תש"ל ערך סיום לספר תורה לקבלת פני משיח. בשנת תש"מ עורר על כך ששנה זו בראשי תיבות תהא שנת משיח. בשנת תשמ"א הקים את תנועת הנוער צבאות ה' שאת סיסמתה קבע: "אני רוצים משיח עכשיו". וכך בכל עת עסק בלהט בעניין המשיח והצפייה לו.

התגלות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלחמת המפרץ


בשיחות מתקופה זו משתמש הרבי בביטויים רבים ומיוחדים, להגדרת התקופה בה אנו נמצאים. בין הביטויים הנפוצים: סף התחלת הגאולה[3], ערב שבת לאחר חצות[4], ימות המשיח[5], העכסטע צייט[6],

סיום עבודת הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סיום עבודת הגלות

במקומות רבים בספרי היהדות מצויים תנאים בהם תלויה הגאולה, במשך השנים תשנ"א ותשנ"ב, בשיחות רבות, הביא הרבי את אותם תנאים, תוך שמצביע על כך שהם התקיימו בדור האחרון. בין התנאים שהתקיימו: עבודת הבירורים - בזמן הגלות, חבוי בחומריות העלום ניצוצות אלוקיים, ועל ידי שיהודי משתמש בו לקדושה, מעלה אותו לקדושה. בשל כך עתידה הגאולה לבוא בסיום וגמר עבודת הבירורים, כאשר האדם והעולם כולו יהיו מזוככים ויתבטל כל הרע שבעולם. בשנת תשנ"א, בשיחה שנשא הרבי, הודיע שעבודה זאת, הסתיימה[7]. אם כי נשארו ניצוצות שטרם התבררו בעולם, אך לא כחלק מהעבודת הבירורים הנצרכת לביאת משיח, אלא בתור עבודה מיוחדת[8].

כן אמר גם על הפצת המעינות, אותה הציב המשיח לבעל שם טוב כתנאי לביאתו, שנעשתה בדורנו בשלימות[9]

תנאי נוסף אשר בו תלויה בוא הגאולה, היא התשובה, על הגאולה נאמר[10] "אין הדבר תלוי אלא בתשובה". כך גם כתב הרמב"ם[11]: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה". בשנת ?? יצא אדמו"ר הריי"צ בקול קורא "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". ואילו הרבי הסביר שבדורנו גם תנאי זה התבצע[12]:

בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה, ובלשון חז"ל "כלו כל הקיצין" וגם ענין התשובה (כהמשך המאמר "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה") הי' כבר "'בשלימות"', כולל גם השלימות ד"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא", מצד ניצוץ משיח שבכאו"א מישראל

ש"פ בלק ה'תנש"א, ס"ז

אין מה לחכות יותר, כיון שכבר סיימו כל עניני העבודה, וכבר עשו תשובה, ואין הדבר תלוי אלא בביאת משיח צדקנו עצמו. – "אין הדבר תליו אלא בתשובה" הי' לפני משך זמן, אבל עכשיו (לאחרי שכבר עשו תשובה) אין הדבר תלוי אלא בביאת משיח עצמו. כל מה שצריך זה שיבוא משיח בפועל ממש, "מראה באצבעו ואומר זה",זה משיח צדקנו!

בעת ביקור הרה"ג מרדכי אליהו, ו' מרחשון ה'תשנ"ב, סי"ז

אם זאת, ציין הרבי, כי עדיין ישנם דברים הדורשים תיקון אצל כל אחד, אך בעיות פרטיות אלו אין בהם להשפיע על ככלות ההגדרה של דורנו[13].

סיבת הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיבת הגלות, אשר בגללה נחרב בית המקדש היא 'שנאת חינם' ששררה בעם ישראל בזמן שקדם לחורבן הבית בכדי לזכות לגאולה, על בני ישראל לתקן את סיבת הגלות, על ידי הוספה והשתדלות באהבת ישראל. בהתאם לכך ביקש הרבי פעמים רבות[14] התחזקות באהבת ישראל על מנת לבטל את סיבת הגלות. גם סיבה זו, בישר הרבי, כבר תוקנה:

בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ"ב המסעות ב"מדבר העמים", נמצאים כבר על "ירדן ירחו" (דרגתו של משיח ד"מורח ודאין"), על סף הגאולה, בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות

ש"פ מטות-מסעי ה'תנש"א, סי"ג

מלחמת חיילי בית דוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרנ"ז ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים, אחת המטרות בהקמת הישיבה, היתה כדי שתלמידיה, המכונים חיילי בית דוד, ילחמו באלו "אשר חרפו עקבות משיחך", היינו, באלו אשר חלשים באמונה בגאולה ובביאת המשיח ועל ידי הניצחון במלחמה זו, להביא את הגאולה בפועל ממש.

ובהדגשה יתירה בדורנו זה – דור השלישי לאדמו"ר נשמתו עדן ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו "'מסתיימת ונשלמת"' עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש ע"י דוד מלכא משיחא, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין שכבר נסתיימה ונשלמה כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועאכו"כ לאחרי המשך העבודה באופן ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע

ש"פ וירא ה'תשנ"ב, סי"ג

צחצוח הכפתורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשמחת תורה תרפ"ט, בשיחה שנתן הרבי הריי"צ, הודיע על כך שהעבודה שנשארה כעת, היא 'צחצוח הכפתורים'. ביטוי שמשמעו שכל הנותר לעשות בכדי להביא את הגאולה, הינם פעולות קטנות ואחרונות. הרבי גם השתמש בביטוי זה במשך השנים. אך בשנת תשנ"א, שינה בלשונו:

מדובר כמה פעמים שעל פי כל הסימנים שבדרי חז"ל אודות אחרית הימים (נוסף על ההודעה הכללית בזמן הגמרא ש"כלו כל הקיצין"), דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כפי שהעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – בקשר ובשייכות להכרזתו הידועה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – שבימיו (לפני עשרות שנים) סיימו כל עניני העבודה, וצריכים רק "לצחצח הכפתורים" ולעמוד הכן לקבלת פני משיח צדקנו, ועאכו"כ לאחרי ריבוי העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מאז ועד עתה, ...בודאי ובודאי שסיימו גם "לצחצח הכפתורים", ועומדים הכן לקבלת פני משיח צדקנו

ש"פ נשא ה'תנש"א, סי"ג

הבשורה כנבואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף המובא בגמרא[15] אשר משמתו הנביאים נסתלקה הנבואה מישראל״[16], כותב הרמב"ם[17], על סמך חישוב הרמוז בנבואת בלעם, אותה קיבל במסורת מאבותיו, שהנבואה תחזור לישראל כבר בשנת ד' אלפים תתקע"ו[18].

וכך גם קבע הרבי, שבדורות האחרונים חזרה הנבואה לישראל והתגלתה אצל נשיאי החסידות [19].

בין קץ לנבואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיחת ש"פ שופטים תשנ"א
  2. מאמר 'באתי לגני' תשי"א. נדפס ב[[[ספר המאמרים]] מלוקט, חלק א' עמ' ג'
  3. "היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה" (ש"פ בלק ה'תנש"א, ס"ח)
  4. "נמצאים אנו עכשיו באלף הששי (שהוא כנגד יום הששי), ובו גופא – "ערב שבת לאחר חצות", וע"פ כל סימני הגאולה נמצאים אנו כבר ממש אצל הגאולה" (ש"פ פנחס ה'תנש"א, סי"א)
  5. "ימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות" (יחידות כללית, מוצאי י"ט-כ' כסלו ה'תשנ"ב)
  6. (באידיש =זמן השיא) "זהו הזמן הכי נעלה ("העכסטע צייט") לגאולה האמיתית והשלימה" (ש"פ בא ה'תשנ"ב, סי"ד)
  7. שבת פרשת וישב ה'תנש"א, סעיף י"א
  8. שבת פרשת וישלח ה'תשנ"ב, סעיף י"א
  9. שבת פרשת שופטים ה'תנש"א, סעיף י'
  10. מקור?
  11. מקור?
  12. את אופן הביצוע הסביר הרבי: "שהרי אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה (לא רק פעם אחת, אלא) כמה פעמים במשך ימי חייו, שעי"ז נעשה "בשעתא חדא וברגעא חדא" מרשע גמור לצדיק גמור, כפס"ד הגמרא שהמקדש את האשה "על מנת שאני צדיק (גמור) אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה" – הרי בודאי ובודאי שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד ממש. (ש"פ ויחי ה'תנש"א, ס"ו)
  13. ש"פ נח ה'תשנ"ב, ס"ט: "גם כשידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו שיש אצלו ענינים הדורשים תיקון, אין זה בסתירה ח"ו לעדותו של נשיא דורנו שכבר נשלמה העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו, כי, העבודה דכללות בנ"י במשך כל הדורות שצריכה להיות בזמן הגלות כדי לבוא לשלימות דהגאולה (שתלוי' ב"מעשינו ועבודתינו (ד)כל זמן משך הגלות") – נסתיימה ונשלמה, ואין ביאור והסבר כלל על עיכוב הגאולה, ולכן, גם אם חסר בעבודתו של הפרט במשך הזמן שמתעכבת הגאולה מאיזו סיבה שתהי', הרי זה ענין פרטי שבודאי צריך לתקנו ולהשלימו, אבל, אין זה גורע ח"ו בגמר ...כמו חולי קל וחיצוני באבר פרטי שתיקונו ע"י רפואה קלה ומהירה."
  14. ראה לדוגמא:
  15. יומא ט, ב
  16. הרבי מדייק בלשון "נסתלקה" בשונה מהלשון "בטל" שנאמר שם בגמרא לגבי התמיד, משמע שלא נסתלקה לגמרי. ראה לקוטי שיחות חי"ד פרשת שופטים עמ' 73 (עמ' 85)
  17. אגרת תימן עמ' כח
  18. וזה לשונו: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת, ותחזור הנבואה לישראל. ואז יאמרו להם הנביאים "מה פעל אל". ונבואה זו נאמרה בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים, ותמצא התחלת החשבון עד אותה העת אלפים ותפ"ח שנה, שהסימן "בתפ"ח גאולים". ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תתקע"ו ליצירה. ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח, שנאמר יואל ג' א' "ונבאו בניכם ובנותיכם" וגו'"
  19. שבת פרת שופטים תשנ"א: "רבותינו נשיאינו – שעל ידם "תחזור נבואה לישראל" כלשון הרמב"ם… "גלה סודו אל עבדיו הנביאים", הם הינם נביאי דורנו עד "נביא מקרבך גו' כמוני" (בהיותם אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא)"