משתמש:חבד אינפו/ליקוטי שיחות
- בעברית - בשנת תשל"ד הוקם בישראל מכון לוי יצחק כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת תשע"ד גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו מכון לוי"צ) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
- באנגלית - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות'.
אוצר לקוטי שיחותעריכה
הרקע לכתיבתועריכה
מכון תורת חב"ד לבני הישיבות, עוסק רבות בהנחלת תורת חסידות חב"ד גם לקהלים שאינם משתייכים לעת-עתה לקהל חב"ד.
בעקבות כך, החליטו במכון להכין לקט נבחר של שיחות הרבי מתוך סדרת לקוטי שיחות, לתרגמן במדויק ללה"ק, ולערוך סיכומים בסוף כל שיחה להקלת הלימוד.
בעריכת הספר השתתפו קבוצת משפיעים, המנוסים היטב בעריכת ספרים, ובקיאים בתורתו של הרבי ובשפת האידיש.
מבנה הסדרהעריכה
הספרים כוללים 6 שיחות של הרבי לכל פרשה / מועד, 3 שיחות בכל סדרה:
- השיחה הראשונה עוסקת בפשוטו של מקרא - בדרך כלל ביאור של הרבי על פירוש רש"י מסויים בפרשה.
- השיחה השניה עוסקת בחסידות בפרשה - ביאור של הרבי בפרשת השבוע ברוח החסידות.
- השיחה השלישית עוסקת בסוגיא בפרשה - ביאור עמוק של הרבי הקשור לפרשה, בגמרא או ברמב"ם בדרך כלל.
בתחלת כל שיחה מופיע פתיח של השיחה בצורה המושכת ללמוד את השיחה.
בסיומה של כל שיחה מופיע סיכום של השיחה בצורה חלקה ופשוטה, העוזר לזכור היטב את השיחה[1].
השיחות שנכתבו במקור באידיש תורגמו על ידי המערכת ללשון הקודש בצורה מדוייקת ביותר.
חלק נוסף בספר עוסק במועדים, המועדים הקיימים בספר: ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות ושמחת תורה, י"ט כסלו, חג החנוכה, ימי הפורים, חג הפסח, ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות ובין המצרים.
בשנת תשע"ו הוציא המכון שני כרכים נוספים: "אוצר לקו"ש - לשיטתייהו", ו"אוצר לקו"ש - כלל ישראל".
הדפסות ומהדורותעריכה
חלקים א-ג[2] יצאו לאור לראשונה בשנת תשע"א, לאור הביקוש הרב, יצאה סדרה נוספת הכוללת את חלקים ד-ו[3] בשנת תשע"ד.
בשנת תשע"ט הדפיס המכון מהדורה חדשה של הסדרה בכריכה רכה, ובה מסודרים הכרכים כשלכל חומש יש כרך נפרד, ועל כל פרשה מופיעים ששת השיחות ביחד.
בשנת תש"פ יצאה לאור הסדרה שוב מסודרת כבהוצאת תשע"ט, והפעם בכריכה קשה, כאשר היתרון הפעם הוא, שבסוף כל שיחה מופיעים ביאורים והרחבות בנקודות מתוך השיחה. הפעם הסדרה יצאה גם ב-12 כרכים קטנים כשלכל חומש יש 2 כרכים.
הסדרה מבוקשת מאד, ומופצת בצורה חסרת תקדים.
ספרים נוספים בסדרה המלוקטים מתוך לקוטי שיחותעריכה
- אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו - מרכז את שיחותיו של הרבי מתוך לקוטי שיחות בנושא מחלוקות של תנאים ואמוראים, כגון בית שמאי ובית הלל, רב ושמואל וכדומה, בשיחות אלו הרבי יורד לעומק שיטת בעלי הפלוגתא, ומכאן שם הספר: לשיטתייהו.
- אוצר לקוטי שיחות כלל ישראל - הספר מביא את שיחות הרבי שבסדרת לקוטי שיחות העוסקות בנושאי ייחודו של עם ישראל, כמו: ישראל והעמים, דין ציבור, מעמדות בעם ישראל, אהבת ישראל וערבותם זה לזה, ועוד.
הסבר נוסףעריכה
- אוצר לקוטי שיחות - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות בשיתוף קה"ת ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נימנים הרבנים שניאור זלמן הכט ואלי וולף. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות תנאים ואמוראים, וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של עם ישראל. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
ליקוטי שיחות פרשיותעריכה
בשנת תשס"ד הוציא לאור הועד להפצת שיחות מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת ספר השיחות. בשנת תשע"א יצא סט זה במהדורת כיס.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר