משה אריאל רוט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה אריאל הכהן רוט (תשפ"ג)

הרב משה אריאל הכהן רוט (יליד שנת תשל"ג, 1973) הוא שליח הרבי ורב בשכונת נאות לון בבאר שבע וראש כולל תורה שלמה בעיר. שימש בעבר כראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות.

הרב משה אריאל (מימין) בהדלקת נרות חנוכה בשכונת נאות לון, לצידו הרב מנחם כהן

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בט"ו תמוז תשל"ג לאביו הרב נפתלי רוט מנהל המרכז חינוכי חסידותי שע"י צעירי אגודת חב"ד ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף, ולאמו הרבנית מרת חיה.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" חב"ד ירושלים. בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש לוד ובישיבה גדולה ב"תומכי תמימים" מגדל העמק. התחבב מאוד על רבותיו בישיבה קטנה וישיבה גדולה.

לקראת שנת הלימודים תשנ"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

זכה במהלך השנים לקבל עשרות מענות קודש ומכתבים מהרבי:

כתלמיד בתלמוד תורה "תורת אמת", זכה לקבל מכתב מהרבי ומענה נדיר ומיוחד על עתון לילדים בשם "עיתוננו" בעריכתו.

כתלמיד בישיבה קטנה תו"ת בלוד קיבל מענות קודש על סיומי הלכות וספרים בלימוד הרמב"ם שערך בישיבה.

וכתלמיד בישיבה גדולה תו"ת במגדל העמק, קיבל מענות קודש רבים על מכתבים ודו"חות ששיגר על פעילות ארגון "ויקהל משה" שזכה להקים למימוש תקנת הרבי "להקהיל קהילות בכל שבת", בבתי הכנסת במגדל העמק ועל פעולות נוספות.

זכה לשמש - יחד עם ידידו וריעו הרב יצחק אלחנן (בן הרב שמואל יחזקאל) הכהן, כ"תלמידים השלוחים" בישיבת "תומכי תמימים" במגדל העמק, בהסכמתו וברכתו של הרבי, בין השנים: תשנ"ד - תשנ"ו.

בשנים אלו ובשנים שלאחר מכן כאשר למד בכולל "צמח צדק" בירושלים, שקד היטב על לימוד ההלכה בעיון רב לקבלת "סמיכה לרבנות".

לאחר שהוסמך לרבנות (על ידי הראשון לציון הגאון המקובל רבי מרדכי אליהו זצ"ל והגאון הגדול רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל חבר בית הדין הגדול ובכירי וחשובי רבני חב"ד), בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת רבקה רסל בת הרב קלמן דרוק משלוחי הרבי בבאר שבע, ולאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר.

בשנת תשס"ח חנך את בית חב"ד שבשכונת 'נאות לון' בבאר שבע.

במעמד לרגל עשור לכהונתו של הגאון רבי יהודה דרעי שליט"א, כרבה של באר שבע, שנערך בשנת תשס"ח הוכתר על ידו (יחד כעשרים מרבני באר שבע) כ"רב קהילה" ומורה הוראה מטעם הרבנות באר שבע והרבנות הראשית לישראל.

לרב הסמכה להורות הוראה ב'מראות' ובהלכות טהרה, לאחר עשיית 'שימוש חכמים' אצל רבנים מורי הוראה בפועל.

לרב אישור לעריכת חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל בחתימתו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.

הרב מוזמן תדיר לעריכת חופה וקידושין, לעריכת טקס פדיון הבן, להנחיית אירועים וכמתוועד בקהילות אנ"ש ובתי חב"ד.

החל משנת תשס"ז מקיים בית חב"ד בראשותו, אירוע ענק של "שמחת בית השואבה" במגרשי הטניס בנאות לון, במעמד רב העיר וראש העיר, רבנים ואישי ציבור. אירוע שהפך ברבות השנים לאחד משמחות בית השואבה הגדולים והמרשימים בעיר.

שימש במרוצת השנים, כראש כולל "בית ישראל" בנתיבות, כראש בית המדרש באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכראש המתיבתא חב"ד בבאר שבע.

שימש כמנהל רוחני של תלמוד תורה 'בניהו' בנתיבות.

משנת תשע"ג, עם פתיחת ישיבת תומכי תמימים באר שבע כיהן מספר שנים כראש הישיבה.

עם הקמת הסניף המקומי של כולל תורה שלמה, התמנה לעמוד בראש הכולל, להדריך את האברכים ולהכשירם לקראת מבחני הרבנות הראשית לישראל וכן לחנוך אותם בפעילותם בשדה השליחות.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ספר כה תברכו - מצות נשיאת כפיים במשנתו של הרבי ובמשנת נשיאי חב"ד.
  • ספר שערי משה - חידושים וביאורים על מסכתות: שבת, גיטין, בבא בתרא, סוגיות בש"ס, ברמב"ם ובשולחן ערוך.
הספר זכה לברכה מיוחדת ונדירה של הרבי ולהסכמות גדולי הדור זי"ע, ביניהם, הגאונים: רבי מרדכי אליהו, רבי משה הלברשטאם, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שמחה עלברג, רבי הלל פעווזנער, רבי ישראל יצחק פיעקארסקי, רבי מנשה (הקטן) קליין.
  • ספר אסדר לסעודתא - תוכן רוחני עשיר לשולחן שבת, הכולל: לימוד הלכות שבת, רעיון תורני בפרשת השבוע. סיפור חסידי עם מסר לחיים. הספר מקיף את פרשיות התורה ומעגל השנה.
  • עולם חסד יבנה – סדרת חוברות בענייני מצוות גמילות חסדים.
  • שבת חסידית – חוברות לצעירים ולבוגרים – הכוללים: הלכות, רעיונות, סיפורים ופעילות בנושא השבת.
  • שמחת בית השואבה ברשות הרבים - חוברת ליקוט שיחות קודש - בגודל מעלת וחשיבות עריכת "שמחת בית השואבה ברשות הרבים"
  • ספר תניא תמיד בכיס - חוברת לקט שיחות, אגרות קודש וסיפורים - אודות חשיבות "ספר התניא - פורמט כיס"
  • ספר "בעזרת השם" – "תורת השמות" במשנתו של הרבי (בעריכה)

בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • המנה העיקרית – עלון שבועי, ובו: הלכה לשולחן השבת, בתוספת סיפורים חסידיים[1].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים