תהלים ס"ו
תהילים ס"ו
לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר |
---|
א: לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים כָּל הָאָרֶץ. |
תהילים ס"ו הוא המזמור ה-66 בספר תהילים.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ו ביום ההולדת ה-65, ועד ליום ההולדת ה-66.
המזמור פותח את החלק היומי של יום י"ב בחודש, על חלוקת התהילים לימי החודש.
תוכן המזמור ומחברועריכה
בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור נאמר שבחים ותפלות נוראות שיאמרו להקב"ה על קיבוץ גלויות".
המאירי מציין שבמזמור זה באופן חריג לא מופיע ב'כותרת' שלו שם המחבר, והוא מבאר באחד משני אופנים: או שהמזמור נאמר בזמן יציאת מצרים, ודוד המלך רק כתב אותו בתהילים, או שדוד המלך חיבר אותו והוא נאמר על הגלות. לעומת זאת הרד"ק מבאר שהמזמור נאמר על קיבוץ גלויות של לעתיד לבוא, וזאת על פי לשון הפסוק במזמור "הריעו לאלוקים כל הארץ", דבר שיקרה רק בגאולה העתידה.
המלבי"ם מחלק את המזמור לארבעה חלקים, וזאת על פי הסיומת 'סלה' החוזרת ומופיעה במזמור:
- פסוקים א-ד: הנהגת ה' על פי סדרי הטבע.
- פסוקים ה-ז: הנהגת ה' בניסים ונפלאות.
- פסוקים ח-טו: המשורר מעורר את הנבראים להודות לה'.
- סיום המזמור: המשורר מודה בעצמו לה'.
בסדר התפילהעריכה
הפסוק "השם נפשנו בחיים", נכלל בברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, בתפילת 'אמת ואמונה'.
בחסידותעריכה
- השם נפשנו בחיים - היכולת של יהודי לכך ש"ולא נתן למוט רגלנו", הוא מכך שהקב"ה שם את נפנו בחיים האמיתיים האלוקיים שלמעלה מהטבע[1].
- הפך ים ליבשה - פסוק זה מדבר בפשט על התקופה של הגאולה, לעתיד לבוא, והמשמעות הרוחנית שלו היא שלעתיד לבוא כל מה שכעת הוא 'מוסתר' בבחינת 'ים' שמכסה מה שבתוכו, יתגלה לעתיד לבוא כאן בעולם הזה, וזאת באופן שהנבראים יישארו במציאותם, והשמחה תהיה 'בו' בעצמותו יתברך[2].
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ התבאר בארוכה במאמר השם נפשנו בחיים תשי"ח, תשכ"ד, מאמר י"ב תמוז תרצ"ד – נדפס בסה"מ תש"י ע' 255 ואילך.
- ↑ מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז (בשנה זו התחיל הרבי לומר מזמור זה לפי מספר שנותיו), וראו הנסמן שם למקומות רבים נוספים בחסידות המבארים פסוק זה.
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|