נחום תמרין

הרב נחום תמרין (תשכ"ו - 1966) הוא משלוחי הרבי לז'יטומיר, ומנכ"ל איגוד הקהילות יהודיות במערב אוקראינה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תשכ"ו לאביו ר' קלמן מלך תמרין בעיירה קלימוביץ שברוסיה, תחת הממשל הקומוניסטי. למד בישיבת תומכי תמימים במרינה רושצ'ה. בעת לימודיו בישיבה, היה מסתובב עם עוד מספר בחורים ברחבי רוסיה, ודואג להפצת היהדות בקהילות היהודיות במקום. בשנת תשמ"ט השתתף יחד עם שאר תלמידי הישיבה בקניית בית ליובאוויטש בעיירה ליובאוויטש עבור הרבי, והמקום נקנה על שמו^[1]. בנוסף היה יד ימינם של הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב במסעות השליחות שלהם לרוסיה, וכך התעסק רבות בשיפוץ אוהלי רבותינו נשיאנו במקום. בשנת תש"נ נסע לראשונה לקראת י' שבט לרבי.

בעת מסעות השליחות של חברי אגו"ח רוסיה במדינה בשנת תנש"א ואילך להשבת הספרים שבספריית לנין סייע להם בעבודתם, והם מצידם נתנו לו כמה תפקידים בהפצת המעיינות ברחבי מדינות ברית המועצות. בה' שבט תנש"א כתב לרבי בשאלה האם לנסוע ללמוד בתומכי תמימים מוריסטון, והרבי השיבו: "כעצת אגו"ח". דעת הרוב נטתה שיסע לכמה חדשים. לאחר כמה ימים התאספו שוב והוחלט שישאר ברוסיה ללמוד ולעסוק בעניני הפצת המעיינות^[2].

לאחר סיום לימודיו בישיבה עלה לארץ, להתחתן עם רעייתו מרת סטישיא ברכה. בשנת תשנ"ח יצא בשליחות הרבי לעיר זיטומיר שבאוקראינה. משמש גם כמנכ"ל איגוד הקהילות יהודיות במערב אוקראינה, במסגרתו מרכז פעילות יהודית לכל יהודי הכפרים וישובי הסביבה.

בשנת תשס"ז הותקף על ידי אנטישמיים ליד בית הכנסת המקומי^[3].

בתחילת מלחמת רוסיה ואוקראינה שפרצה בשנת תשפ"ב נותר במקום השליחות ללא התחשבות במצב, ובמשך תקופת תחילת המלחמה היה השליח היחיד בז'יטומיר. אך בקיץ תשפ"ג נאלץ לעבור חלקית לצפתובהמשך שב לז'יטומיר בקביעות.