שמעון
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: יש להרחיב על כך יותר, ישנן 4 שורות בלבד.. | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שמעון היה בנו השני של יעקב אבינו מאשתו לאה, ואבי בני שבט שמעון.
לידתו ושמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ח בטבת[1]. התורה מתארת את לידתו: "וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן"[2] לאה שהרגישה אהובה פחות אצל יעקב יחסית לרחל, בלידתה את בנה השני אמרה שה' שמע שאני שנואה, ולכן הביא לי בן נוסף והיא זו שקראה שמו שמעון.
מעשה שכם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מעשה שכם ודינה |
לאחר שהתיישב יעקב בשכם, חטף שכם את דינה אחותו במטרה להתחתן איתה, שכם וחמור אביו הגיעו ליעקב אבינו וניסו לשכנע אותו להסכים לנישואים ולשתף פעולה בינם לבינו. שמעון ואחיו לוי הסכימו לרעיון, אולם התנו את הנישואים בכך ששכם וכל בני עירו יעברו ברית מילה. ביום השלישי לברית המילה, נכנסו שמעון ולוי לשכם והרגו את שכם, חמור ושאר בני העיר. יעקב שמע על כך והוכיח את השניים על מעשה זה.
לאחר סיפור מכירת יוסף וירידתו למצרים, מאשר ירדו האחים לקנות אוכל, ביקש יוסף להפריד בין שמעון ולוי, בתירוץ שכאשר הם היו יחד - הרגו עיר שלימה, והוא אינו רוצה להסתכן בכך. לפני פטירת יעקב ברך את בניו, וגם אז הוכיח את שמעון ולוי על מעשה שכם.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין השמיעה, בשונה מראובן שעניינו הוא ראיה[3]. כלומר, עבודת ה' של שמעון הינה עבודה מתוך יראה, כאשר לא רואים בבירור את האלוקות וחשים ריחוק הערך.
שמעון היה בעולם הבריאה ועבודתו העלתה בירורים לעולם האצילות, כשאר השבטים[4]. מקור דרגתו של שמעון הינה מדרגת המחשבה ולא מדרגת הדיבור, ולכן היה מבני לאה[5].
בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ימואל
- ימין
- אוהד
- יכין
- צוחר
- שאול בן הכנענית (דינה)
| השבטים - בני יעקב אבינו | ||
|---|---|---|
| בני לאה | ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון • דינה (בת) | |
| בני רחל | יוסף (מנשה ואפרים) • בנימין | |
| בני בלהה | דן • נפתלי | |
| בני זלפה | גד • אשר | |