ץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האות ץ
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות ץ היא אחת מאותיות לשון הקודש ומחמשת אותיות מנצפ"ך שהם אותיות כפולות ויש בהם דין ורחמים.

צורתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ץ פשוטה תהא ראשה כמו של כפופה ורגלה תרד למטה מדבוק הראשים לכתחלה, בכדי שיהא ראוי לעשותה כפופה[1].

רמזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אות זו מורה על הגבורות המתפשטות באצבעות הידיים, וכך האר"י מבאר[2]: "הנה החוטם היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. והפה היא אות ף דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם ן פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות ך דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות ץ פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'.

הערות שוליים

  1. שו"ע הרב או"ח סימן לו
  2. בשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא