הלל פבזנר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב הלל פבזנר

הרב הלל פעווזנער (כ"ט שבט תרפ"ב - ד' תשרי תשס"ט) היה רב ופוסק. כיהן כרבם של חסידי חב"ד בצרפת במשך 55 שנים, וכאב"ד ועד רבני ליובאוויטש בצרפת. מייסד ונשיא מוסדות "סיני-ליובאוויטש" בפריז. במשך כשני עשורים היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב אברהם ברוך פבזנר בעיר מינסק כ"ט שבט תרפ"ב. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' תומכי תמימים פוקינג ובפריז, שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.

בשנת תש"ו יצא מרוסיה, ומשנת תש"ז התגורר בפריז שבצרפת, שם כיהן כרב ואב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת. הקים את מוסדות סיני ואת מערכת כשרות בצרפת והיה חלק מהקמת מרכז רבני ארופה.

היה ידוע בגאונותו בתורה בש"ס ובשאר ספרים היה עורך נסיעות ברחבי העולם כדי להכשיר מקוואות.

בשנת תשט"ו הקים בהוראת הרבי את מוסדות 'סיני' בצרפת כמוסד דתי בכדי לקלוט את המהגרים מצפון אפריקה[1].

פעילותו להפצת בשורת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הלל אצל הרבי בקבלת ד' מינים

היה מהרבנים הבולטים שעודדו ונטלו חלק בהפצת בשורת הגאולה ושהרבי הוא המלך המשיח.

בשלהי חודש טבת תשנ"ג דיווח לרבי (באמצעות מכתב למזכיר הרב יהודה לייב גרונר) על ועידה ('קאנפירנעץ') בענייני משיח שייערך במוצאי שבת פרשת בא בבית ספר סיני בה ידברו על שלושה נקודות: "הגיע זמן גאולתכם", היכונו לביאת המשיח ויחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד ואת הענין האחרון הדגיש וכתב שאותו הולכים להדגיש בועידה, וביקש הסכמה וברכה. הרבי אישר זאת ולאחר שהמזכיר הדגיש את הענין השלישי והזכיר שאותו ידגישו במיוחד הרבי הניד שוב להסכמה וברכה[2].

היה מהרבנים שעודדו את קיום 'מעמד קבלת המלכות העולמי - הסאטלייט' שנערך בי' שבט תשנ"ג וקראו להתחבר אליו מכל רחבי תבל בהכרזת יחי אדוננו[3]. במעמד עצמו נשא דברים בצרפתית בשידור חי מצרפת כשמעורר אודות קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח[4].

בחודש אדר תשנ"ג שאל את הרבי האם יש מקום לעשות שלטי משיח בהם יהיה כתוב בצרפתית "הנה הנה משיח בא - מגיע"[5] כשהמשמעות והפירוש הם בלשון הווה כך שיהיו שיאמרו שחב"ד מבשרים שמשיח כבר בא. הרב פבזנר ציין שנוסח זה קיצוני אף יותר מסיסמת "ברוך הבא מלך המשיח" שהפיצו ניידות חב"ד באה"ק בראשות הרב דוד נחשון. הרבי אישר את סיסמא זו[6].

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף (בשידור חי) בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיים ביד אליהו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובהמשך אף בכינוסים נוספים[7].

פטירתו והנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי תשס"ח הובהל הרב פבזנר לבית הרפואה בשל דלקת ריאות חריפה. ר' הלל נפטר בביתו ביום חמישי מוצאי צום גדליה, ד' תשרי תשס"ט. ונקבר בהר הזיתים שבירושלים.

שלושים יום לאחר פטירת הרב פבזנר, במעמד מרגש שנערך לרגל ה'שלושים' במוסד "סיני" בפריז, בהשתתפות מאות חסידים, רבנים ושלוחים מצרפת, הוכתר בנו הגדול הרב אברהם ברוך לכהן כרב במקום אביו.

במלאת שנה לפטירתו התקיים טקס הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו על ידי בני משפחתו וחברי הקהילה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו:

בנותיו:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים