גיל הנישואין
גיל הנישואין הוא הגיל המזערי המותר להינשא על פי חוק. החוק משתנה לפי כל מדינה. במדינת ישראל החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.
על פי ההלכה מותר לאשה להינשא כבר בגיל 12. במסורת ישראל הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות והמנהגים.
מקורות ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת אבות[1] אומרים חז"ל שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: "בן שמונה עשרה לחופה". ובגמרא מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים:
עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
— מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'
לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת לימוד תורה ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין:
א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.
(...) כתנאי: ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
— מסכת קידושין, דף ל', עמוד א'
הרמב"ם[2] תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". עם זאת כותב הרמב"ם ש"דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה...""[3].
קיימות שיטות שונות בעניין הזיווגים: האם הקב"ה קובע במדוייק שפלוני ישא את פלונית, או שהשידוך תלוי בבחירתו החופשית של האדם. אולם, לכל הדעות (גם לאלו הסוברים שהשידוך נקבע מלמעלה) האדם יכול להפסיד את השידוך שלו אם "הקדימו אחר"[4], לכן צריך להשתדל בשידוכין ואין לדחות אותו, שהרי אז הוא עלול לאבד, חס וחלילה, את שידוכו[5].
מנהג ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, והרבי דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם[6].
בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים[7]:
- כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
- ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.
אצל מרבית מהחסידים (חסידי פולין) נוהגים להשתדך בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל חסידי חב"ד הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 22, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים בישיבה קטנה, 3 שנים נוספות בישיבה גדולה ושנה נוספת בשנת הקבוצה (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים בישיבה יוצאים לשנת שליחות בישיבות אחרות, דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי הסמיכה לרבנות וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע בבתי חב"ד.
מנהג טוב ונכון להתחתן בגיל צעיר יחסית, ולא לדחות את הנישואין לגיל מבוגר[8], והרבי עצמו התבטא שהגיל הנכון לחפש שידוך הוא לאחר גיל עשרים, ולא להתעכב לגיל 25 ואילך[9].
החוק בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
החוק במדינת ישראל אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של הרבנות הראשית אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שמונה עשרה שנה ויום אחד.
הרבי השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת תשכ"ד שלח הרבי מכתב לרב זווין בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:
שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין וקידושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ פרק ה', משנה כ"א.
- ↑ הלכות אישות טו, א.
- ↑ רמב"ם הלכות דעות ה, יא.
- ↑ על־פי לשון חז"ל במסכת מועד־קטן דף יח, עמוד ב.
- ↑ אגרות קודש חלק ב אגרת רסה: "המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהיה מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.
- ↑ מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים אגרות קודש.
- ↑ ממכתב לרב זווין בג' בתמוז תשכ"ד.
- ↑ אגרות קודש חלק יד, עמוד קעג. חלק ד, עמוד ש.
- ↑ שיחת י"ד כסלו תשי"ד, יובל ה-25 לנישואי הרבי.