הבחירות לכנסת
הבחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת מדינת ישראל, שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.
הצבעה בבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – בחירות |
ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי אהרן מבעלזא, רבי דוב בעריש ווידנפלד, הבית ישראל מגור, האמרי חיים מויז'ניץ הורו ואף כתבו "קול קורא"[1] להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת תש"ט, וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.
זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן רבי אברהם יצחק קאהן אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. בבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'תשי"א הצטרף לאוסרים רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, הרבי אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".הרבי גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:"ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל."[2][2].
דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת מדינת ישראל התקיימו בכ"ד בטבת תש"ט. לקראת בחירות אלו, התייחס הרבי הריי"צ לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: "בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה"[3].
הרבי במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט בחירות תשמ"ט), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר[4], שיטה אותה ביסס על דברי חותנו הרבי הריי"צ[5].
הבחירות לכנסת השנייה התקיימו בכ"ו בתמוז תשי"א אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק גיוס נשים. באגרת להרב יצחק אייזיק הרצוג[6] כתב הרבי ש"השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות", כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי[7]: "אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד".
לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".
לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת תשמ"א, כתב הרבי: "יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם"[8], ולא הזכיר תנאי נוסף.
חב"ד בפוליטיקה הארצית[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעילות הרבי למען חזית דתית[עריכה | עריכת קוד מקור]
החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת תש"ט (שנת היבחרה) עד לשנת תשי"א, אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת תשט"ו, אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.
לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו בב' חשוון תש"כ, השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת[9], ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כשעליה כתב:
זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא
— איגרות קודש כרך י"ח עמוד תקנ"ד
לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת תשכ"ו, יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל[10]. הרבי שוב הביע את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת יום הכיפורים תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם[11]. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך[12].
לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית[13].
בחירות תשמ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
הבחירות שנערכו בכ"א חשוון בשנת תשמ"ט היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה הרבי באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת אגודת ישראל, על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעקבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.
זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של אחדות ואהבת ישראל, וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום[14].
המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת אליעזר מזרחי. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.
לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. בבחירות לכנסת השתים עשרה של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.
התרגיל המסריח[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – התרגיל המסריח |
בשנת תש"נ ניסה שמעון פרס להפיל את ממשלתו של ראש הממשלה יצחק שמיר. הרבי כתוצאה מכך פרסם את דעתו הברורה בנושא: עמדתי מאז ומקדם זה כמה עשיריות שנים - וגם נתפרסם כו"כ פעמים במשך שנים אלה שמטעמי פקו"נ (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת מו"מ עם הערבים ע"ד החזרת שטחים מאה"ק (יש"ע - יהודה, שומרון, עזה) להערבים במפלגה בעת בחירות, ואיסור תמיכה במנהיגי' בנוגע לארגון והקמת ממשלה, כי אז בדרך ממילא זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים? החזרת השטחים - יש"ע - ועוד - פקו"נ דבנ"י שליט"א ועמדתי לא נשתנתה כלל וכלל. (יום חמישי י"ז ניסן תש"נ)'' והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.
הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:
כאשר שאלו את הרבי אז אם רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.
בעקבות כך נעדרו שני חברי כנסת מהאגודה, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר והניסיון כשל.
בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב יוסף יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלת ימין כרצונו של הרבי
עמדת הרבי היא השו"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]
התרגיל המסריח, גילה הבדל תהומי בין יחסו של הרבי לבחירות בארה"ק לבין כל שאר העולם שומרי תורה ומצוות.
חודש סיון תש"נ אמר הרבי למר יצחק נחשוני מעורכי עיתון יום השישי "מה שאני אומר שיש ללכת עם מפלגה פלונית זה מכיון שהם החליטו עתה שיש לעשות כך וכך באופן הכתוב בשולחן ערוך." דעתו של הרבי מבוססת על השו"ע ולא שום הזדהות פוליטית.
כעבור שנה וחצי כאשר ממשלת שמיר החלה לדבר אודות אוטונומיה שוב התערב הרבי ובי' שבט תשנ"ב בעת חלוקת דולרים אמר הרבי לשר קצב על כוונתו להלחם בכל התוקף נגד מר שמיר עד למפלתו באם ימשיך במלחמתו נגד ה' ונגד תורתו. למחרת 16 בינואר (י"א שבט תשנ"ב) ספגה ממשלת שמיר הצבעת אי אמון, כשפרשו מפלגות מולדת והתחייה כמחאה נגד דיבורי האוטונומיה. ובכך החלה מלחמתו, מלחמת השם נגד ממשלה המחללת שם שמיים ומסכנת מליוני יהודים. כעבור כמה שבועות ביום כ"ו אדר ראשון הגיע נציגות מפלגת ג' הרב שמואל הלפרט לבקשת ברכה עבור הצלחת המפלגה בבחירות. על עניין הבחירות הרבי לא הסכים לברך ואף ענה: "עד הבחירות צריך לבחור במשה עבדו יחד עם תורת משה ויחד עם מצוות משה אז יחסכו הרבה דאגות."
בחירות תשנ"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ו כשבנימין נתניהו התמודד בבחירות הישירות לראשות הממשלה, בעקבות החשש שלתפקיד יבחר שמעון פרס מיוזמי הסכמי אוסלו סברו חלקים מעסקני חב"ד כי הפעם יש להתערב בפומבי למענו של נתניהו.
מנגד, עסקנים אחרים בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק טענו כי אין לחרוג מהכרעת הרבי שלא להתערב בפוליטיקה.
הרב יוסף יצחק אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי הארגון עומד מאחורי הקמפיין.
הרב אהרונוב הסתמך על החלטת בית דין רבני חב"ד[15].
הקמפיין נחל הצלחה ואכן נתניהו ניצח, אולם בסופו של דבר הפר נתניהו את הבטחתו ולא עצר את הסכמי אוסלו.
בחירות תשנ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבחירות תשנ"ט, יצאו הודעות מרבני חב"ד ומאישים חב"דיים, כי החובה להצביע כדי להשפיע, כפי הוראות הרבי.
מנגד ובאופן חריג, הוציא הרב שלום דובער וולפא חוברת בשם: דרך אמונה בחרתי, המסבירה על פי שיחותיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח שכשכל המפלגות תומכות במשא ומתן עם הערבים אסור לבחור באף אחת מהן בגלל שהבחירה תמיד תהווה תמיכה בפיקוח נפש ואם כן אין להצביע לאף מפלגה.
כיום כלל רבני חב"ד מורים להצביע בבחירות לכנסת. אמנם ישנם חסידים בודדים אשר מביעים דעה השוללת לחלוטין להשתתף בבחירות, זאת בניגוד לעמדתו הידועה של הרבי[16].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ויילחם מלחמות השם, פעילותו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התייחסויות הרבי
- חב"ד - בלתי מפלגתית - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה (הקישור אינו פעיל, כ' באדר א' ה'תשפ"ד)
- הרב מרדכי-מנשה לאופר, דעת הרבי בנוגע לבחירות, מתוך אתר צעירי חב"ד -
- המאבק הגדול להקמת חזית דתית ● סקירה מיוחדת
- הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?'
- ב' בניסן תשמ"ח, "בעד חזית דתית מאוחדת": כשח"כ ורדיגר ביקר אצל הרבי - באתר
ג' ניסן תשע"ט
- התייחסויות נוספות
- הרב נחשון ב"מכתב לחבר" לקראת הבחירות , אדר תש"פ
- בערוץ הראשון מנסים לברר: למי יצביעו חסידי חב"ד?
, - מערכת שטורעם, עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר' - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, "מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת" - באתר שטורעם
- בית דין רבני חב"ד: אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד לאיזו מפלגה להצביע
הערות שוליים
- ↑ ראו בחוברת ובחרת בחיים" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.
- ↑ 2.0 2.1 מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז
- ↑ אגרת מה' בכסלו תש"ט (אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמ' לב.
- ↑ "על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". אגרות קודש חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,
- ↑ "במענה על כתבו מי"ז חשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט.
- ↑ מכ' באדר ראשון תשי"א (אגרות קודש - הרבי, חלק ד', אגרת תתקכה).
- ↑ אגרת מכ"ד בסיוון תשי"א (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ד', אגרת א'סד).
- ↑ מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.
- ↑ ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").
- ↑ בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד .424
- ↑ הובא שם בין עמודים 424-427.
- ↑ ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338
- ↑ עסקנים חב"דיים אחרים מעידים כי לא התקבל אישור מאף רב להשתמש בשם חב"ד לעניין זה. עד היום לא התפרסמה הבהרה כתובה מהרבנים[דרוש מקור]
- ↑ אסור להצביע להם!, באתר הגאולה.