דייתיקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דייתיקי היא שטר של מתנת שכיב מרע כלומר אדם הנוטה למות וציוה לכתוב מסמך המעיד על כך שהוא מוסר חלק מנכסיו לאדם אחר, נחלקו הראשונים בפירוש המילה.

פירוש הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנימוקי יוסף[1] מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה.

רש"י[2] מפרש "שטר זה יהיה לקום ולהיות ככל הכתוב בו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין" כו'.

הרמב"ם בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שטר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פירוש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר.

בערוך פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי[3] עיקר הדבר, דא תהא למיקם ולהיות.

למסקנא כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק[4] כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו.

הערות שוליים

  1. מובא בפירוש הרע"ב על מו"ק פ"ג
  2. בבא מציעא יט א
  3. ואכן ביוונית עד היום המילה διαθήκη (דייתיקי) פירושה צוואה
  4. בחידושיו למועד קטן פ"ג ד"ה דייתיקי.