ישראל יצחק פיקרסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' ישראל יצחק פיקרסקי
[[קובץ:|250px]]
ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ניו יורק
הרב פיקרסקי
לידה שנת תרס"ה
בעיר סוסנוביץ בפולין
פטירה חודש אלול תשנ"ב
ניו יורק
מקום פעילות פולין וניו יורק
תפקידים נוספים רב בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק
רבותיו ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג
חיבוריו "חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים"

רבי ישראל יצחק פיקרסקי היה רב בפולין, לונדון ובשכונת פורסט-הילס בניו יורק. כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ניו יורק. התבקש על ידי הרבי להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת תרס"ה בפולין ונפטר בחודש אלול תשנ"ב בניו יורק.

שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.

כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).

הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. ==ביוגרפיה==

קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG
הרב פיקרסקי יושב מאחורי הרבי (הראשון משמאל)

הרב פיקרסקי נולד בשנת תרס"ה בעיר סוסנוביץ בפולין לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת תרצ"ו נישא לרעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלמפן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כרב בעיר מונדזיב בפולין. בשנת תרצ"ח, התמנה לרב בלונדון ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.

בשנת תש"ז, השיג ר' יצחק הוטנר ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור בניו יורק. בהגיעו לארצות הברית מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת תשי"א התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, בברוקלין, ניו יורק ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.

הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.

נפטר בחודש אלול שנת תשנ"ב.

הקשר לחב"ד

חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין שהרבי בגדר בחזקת משיח (חתימתו מסומנת בחץ)

את הקירבה לחב"ד קיבל הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו את אדמו"ר הזקן. בשנת תש"י הגיע לראשונה ל-770. לאחר שהרבי התפלל תפילת מנחה הוא ניגש לרבי ונתן לו "שלום עליכם" והם שוחחו בלימוד דקות אחדות. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם כביר ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור בפולין, היה זה החוויה הרוחנית שטרם ידע כמות ומאז הוא 'התקשר' לרבי[1]. במשך השנים היה משתתף בקביעות בהתוועדויות הגדולות של הרבי ובכינוסים וסיומי הרמב"ם. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל הרבי.

הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. בכ"ד בטבת באחת השנים, ערך הרבי סיום מסכת בהתוועדות ואמר פלפול תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?

בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. היה נכנס רבות ליחידות אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי[2] ואף ביקש לקבל את פילפוליו שנאמרו בארץ ישראל.

בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שיצא לאור בשנת תשי"ז, כותב הרב פיקרסקי: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת תק"כ שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות שבת בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו[3] והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות ביאר הרבי בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי. רובם לא הגיע לידינו[4].

בשמחת תורה שנת תשל"ו דיבר הרבי שילמדו הלכה לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי את תכנית של לימוד ובחינות הוראה ורבנות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עה"צ. ביום חמישי לפרשת בא תשל"ח הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך[5]. בשנת תשמ"ו ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו רב, על פי דברי המשנה במסכת אבות "עשה לך רב". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלו . לאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות [6]. היה ביניהם שיחות ארוכות בעניינים תורניים[7]. ביום י' בשבט תשל"ו, במהלך התוועדות של הרבי, הקים דוגמא של בית דין עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור אף שעל לערבים. בהקשר לזו נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.

בשנת תשמ"ב לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. כמו כן הופיעו חידושי התורה של בקובץ "הדרת מלך" שהודפס בארצות הברית לקראת סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה.

הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב חיים חדקוב והרב ניסן מינדל שנקראו ביום י"ד בסיון שנת תשמ"ח לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת תשנ"ב חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני הרמב"ם והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "יחי המלך".

הרבי הציל אותי

ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פירקסקי

"אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו . . כמו למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי שליט"א כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי שליט"א בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.

"הגדלות הנדירה של הרבי שליט"א בנגלה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שהרוגאצ'ובר כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו . . והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה . . בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל הש"ס וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי הלכה . . אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.

וכי היה מישהו בעולם שהשפיע על כל כך הרבה יהודים. וכי יש מישהו שמסר את עצמו למען הכלל כמוהו . . ראיתי בפולין שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. יתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי שליט"א חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג אהבת ישראל בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי שליט"א לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל לאהבת ישראל של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל . . נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!

"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?!

"אינני יודע אם מאז ימי הבעל שם טוב הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "בעלשמסק'ע מופתים". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.

רואיין בי"א בניסן תשנ"ב[8].

סיפר הרב פיקרסקי: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי שליט"א התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".

ציטוטים על הרבי

ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:

  • בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ח: "בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א".
  • בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט: "כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם, הרי הוא מקדש את ה' בעצמו, כיחיד המקיים את המצוות בכוונה אמיתית, וביחד עם זה אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט"א מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליט"א על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם".
  • בסיום הרמב"ם שנת תש"נ: "בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם... אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה. "הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות ע"י פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת[9] מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות". "אין מקום בש"ס בבלי וירושלמי בסיפרא ובתוספתא שלא ידוע לו"".
  • במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של האגרות קודש בכ"ה באדר תשמ"ט: "ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר שליט"א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים".
  • בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב בהקדמה לדברי התורה שמסר: "לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן".

ספריו

שער ספרו 'חקרי הלכות'

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. מתוך ראיון לשבועון כפר חב"ד. י"א בניסן תשנ"ב.
  2. ביום ט' בתמוז תשל"ה נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום י"ג באלול תשל"ו בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.
  3. הודפס באגרות קודש, אגרת ז'רמ"ב.
  4. מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף תשכ"ו ועוד.
  5. מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויה"ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה".
  6. בשנת תשמ"ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת חיה מושקא שניאורסון שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה בהתוועדות בשבת בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש בשבת, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר שיחה באותה שבת.
  7. בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.
  8. הראיון המלא מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמ' 56 ואילך
  9. דף ק"ה עמוד ב'