ישראל יצחק פיקרסקי
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| ר' ישראל יצחק פיקרסקי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק | |
| הרב פיקרסקי | |
| לידה | שנת תרס"ה |
| בעיר סוסנוביץ בפולין | |
| פטירה | חודש אלול תשנ"ב |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | פולין וניו יורק |
| תפקידים נוספים | רב בשכונת פורסט-הילס |
| רבותיו | ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג |
| חיבוריו | "חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים" |
רבי ישראל יצחק פיקרסקי היה רב בפולין ולונדון. נודע בהסברתו הבהירה ורבים שמעו את שיעוריו. היה מגדולי ראשי הישיבות ומפיצי התורה.
ביוגרפיה
הרב פיקרסקי נולד בשנת תרס"ה בעיר סוסנוביץ בפולין לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים"), שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת תרצ"ו נישא לרעייתו מבית ר' אריה קלפמן, בנו של ר' דוד קלמפן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כרב בעיר מונדזיב בפולין. לאחר מכן, בשנת תרצ"ח, התמנה לרב בלונדון ולפני שהספיק להעביר את בני משפחתו ללונדון פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.
בשנת תש"ז, אודות לר' יצחק הוטנר שהשיג עבורם ויזה, עבר לגור עם משפחתו בניו יורק שבארצות הברית, שם התמנה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת תשי"א מונה לראש ישיבת תומכי תמימים בברוקלין כשבמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.
הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי חכם והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים. נפטר בחודש אלול שנת תשנ"ב.
הקשר לחב"ד
את הקירבה לחב"ד קיבל הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו את אדמו"ר הזקן. הוא היה משתתף בקביעות בהתוועדויות הגדולות של הרבי ובכינוסים וסיומי הרמב"ם. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל הרבי.
הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. היה נכנס רבות ליחידות אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי[1] ואף ביקש לקבל את פילפוליו שנאמרו בארץ ישראל.
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שיצא לאור בשנת תשי"ז, כותב הרב פיקרסקי: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת תק"כ שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות שבת בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו[2] והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות ביאר הרבי בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי. רובם לא הגיע לידינו[3].
בשמחת תורה שנת תשל"ו דיבר הרבי שילמדו הלכה לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי את תכנית של לימוד ובחינות הוראה ורבנות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עה"צ. ביום חמישי לפרשת בא תשל"ח הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך[4]. בשנת תשמ"ו ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו רב, על פי דברי המשנה במסכת אבות "עשה לך רב". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלו . לאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות [5]. היה ביניהם שיחות ארוכות בעניינים תורניים[6]. ביום י' בשבט תשל"ו, במהלך התוועדות של הרבי, הקים דוגמא של בית דין עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור אף שעל לערבים. בהקשר לזו נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.
הרב פיקרסקי גם חתם על פסק הקובע שהתקיימו ברבי כל סימני הרמב"ם והרי הוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "יחי המלך".
ציטוטים על הרבי
ציטוטים נבחרים מנאומיו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:
- בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ח: "בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א".
- בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט: "כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם, הרי הוא מקדש את ה' בעצמו, כיחיד המקיים את המצוות בכוונה אמיתית, וביחד עם זה אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט"א מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליט"א על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם".
- בסיום הרמב"ם שנת תש"נ: "בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם... אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה. "הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות ע"י פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת[7] מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות". "אין מקום בש"ס בבלי וירושלמי בסיפרא ובתוספתא שלא ידוע לו"".
- במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של האגרות קודש בכ"ה באדר תשמ"ט: "ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר שליט"א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים".
ספריו
- חקרי הלכות (תשעה כרכים) – חידושים על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן
- אוצרות השיעורים - לקט שיעורים שמסר בישיבת תומכי תמימים.
קישורים חיצונים
- הספר 'אוצרות השיעורים' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק א' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ב' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ג' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ד' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ה' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ו' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ז' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ח' - אתר היברו-בוקס
- הספר 'חקרי הלכות' חלק ט' - אתר היברו-בוקס
הערות שוליים
- ↑ ביום ט' בתמוז תשל"ה נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום י"ג באלול תשל"ו בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.
- ↑ הודפס באגרות קודש, אגרת ז'רמ"ב.
- ↑ מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף תשכ"ו ועוד.
- ↑ מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויה"ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה".
- ↑ בשנת תשמ"ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת חיה מושקא שניאורסון שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה בהתוועדות בשבת בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש בשבת, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר שיחה באותה שבת.
- ↑ בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.
- ↑ דף ק"ה עמוד ב'
