הוי"ה (שם)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא תמיד בשם זה, ולא רק כשמתלבש במידה פרטית מסויימת. ענינו הוא שבניגוד לשאר שבע השמות שאינם נמחקים שהם התגלות הקב"ה בכלים, למשל שם א"ל הוא ההתגלות של ה' בחסד, ושם אלהי"ם הוא בגבורה, שם הוי"ה הוא האור שמתלבש בכל מידה. בנוסף, שם הוי"ה הוא בבחינת השם של הכלי של מידת התפארת.

ענינו

שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא הוא בשם זה לא רק בהתלבשותו במידה מסוימת, אלא תמיד נקרא בשם זה. וענינו הוא שהוא בבחינת השם של האורות. ששאר שבע שמות שאינם נמחקים הם בבחינת הכלים, ששם א"ל הוא במידת החסד, ושם אלהי"ם הוא בגבורה. אבל שם הוי"ה הוא השם של האורות.

כמו כן שם הוי"ה הוא השם של הכלים של ספירת התפארת. שספירת התפארת היא מידתו של יעקב המבריח מן הקצה אל הקצה, שנמשך בו אורות גבוהים שהם בבחינת שם הוי"ה, ועל ידי כך מתמצע ומתחבר בין ספירות החסד והגבורה.

ביחס לשם אלהי"ם

שם הוי"ה ושם אלהי"ם הם בבחינת חסד ודין. נאמר "שמש ומגן הוי"ה אלהי"ם" ששם אלהי"ם הוא בבחינת מגן ונרתיק המסתיר ומכסה על אור שם הוי"ה. לכן ספירת המלכות היא בבחינת שם אלהי"ם לעומת תפארת שהיא בבחינת שם הוי"ה.

מילוי אותיותיו

לשם הוי' מילויים רבים. הדבר נובע מכך ששלשת אותיותיו (מלבד האות יו"ד) ניתנות למילוי בשלשה אופנים כל אחת. אות ה' (הראשונה והאחרונה) מתמלאות באופנים הבאים: ה"י, ה"ה ו - ה"א. האות ו' מתמלאת באופנים הבאים: וי"ו, וא"ו ו - ו"ו. בסה"כ ניתן למלא את שם הוי' ב27 אופנים שונים, העולים לחשבון 13 מספרים שונים. מתוכם ארבעה מילויים הם העיקריים, אלה מופיעים בתיאור סדר ההשתלשות ובריאת העולמות, ותופסים מקום מרכזי בהבנת יחסים בין דברים שונים בעבודת ה'.

המילויים השונים


  • יו"ד ה"ה וי"ו ה"י (67)
  • יו"ד ה"ה וא"ו ה"י (58)
  • יו"ד ה"ה ו"ו ה"י (57)


  • יו"ד ה"א וי"ו ה"י (63)
  • יו"ד ה"א וא"ו ה"י (54)
  • יו"ד ה"א ו"ו ה"י (53)
  • יו"ד ה"י וי"ו ה"ה (67)
  • יו"ד ה"י וא"ו ה"ה (58)
  • יו"ד ה"י ו"ו ה"ה (57)



  • יו"ד ה"א וי"ו ה"ה (58)
  • יו"ד ה"א וא"ו ה"ה (49)
  • יו"ד ה"א ו"ו ה"ה (48)
  • יו"ד ה"י וי"ו ה"א (63)
  • יו"ד ה"י וא"ו ה"א (54)
  • יו"ד ה"י ו"ו ה"א (53)


  • יו"ד ה"ה וי"ו ה"א (58)
  • יו"ד ה"ה וא"ו ה"א (49)
  • יו"ד ה"ה ו"ו ה"א (48)


כל המילויים האפשריים עולים לחשבונות הבאים: ע"ב, ס"ז, ס"ג, ס"ב, נ"ח, נ"ז, נ"ד, נ"ג, נ"ב (ב"ן), מ"ט, מ"ח, מ"ה, מ"ד.

ארבעת המילויים העיקריים

מתוך כל המילויים האפשריים מודגשים בקבלה ובחסידות ארבעת המילויים הבאים:

מילוי ע"ב

יו"ד ה"י וי"ו ה"י - מכונה גם מילוי יו"דין, מפני שכל אותיותיו ממלואות באות י'. מילוי ע"ב הוא המילוי העליון, שכנגד החכמה. בסדר ההשתלשלות שם זה הוא למעלה מגילוי לנבראים ואין לנו השגה בו כלל, כפי שאין השגה בחכמה דאצילות.

מילוי ס"ג

יו"ד ה"י וא"ו ה"י - מילוי ס"ג הוא המילוי שכנגד הבינה, ראשית היש. משם זה יצאו אורות עולם התהו. עולם זה החזיק מעמד ונשבר בגלל הישות וחוסר הביטול שהיו בו.

מילוי מ"ה

יו"ד ה"א וא"ו ה"א - מכונה גם מילוי אל"פין, מפני שכל האותיות שבו ממולאות ע"י האות א'. משם זה נאצל עולם התיקון, שבא להמשיך ביטול בעולם התהו לאחר שנשבר. עולם התיקון הוא עולם האצילות.

מילוי ב"ן

יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה - מכונה גם 'המילוי הכפול', מפני שמילוי כל אות שווה לאות עצמה.[1] שם זה הוא השם של עולם התהו לאחר שנשבר. העבודה בעולם הזה היא להעלות את שם ב"ן, הניצוצות של עולם התהו, לקדושה. דבר זה נמשך ע"י המשכת שם מ"ה וייחודו עם שם ב"ן. שרשו של שם ב"ן במקום גבוה יותר, בעולם התהו,[2] אך מכיוון שהוא נפל בשבירת הכלים - בעולם הזה שם מ"ה יותר גבוה.

י"ב צירופי הוי"ה

"ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים"[3] - מילה בת ארבע אותיות יכולה להפוך למילה אחרת ע"י שינוי סדר האותיות ב23 אופנים שונים.[4] כיוון שבשם הוי' שתי אותיות ה' זהות - מספר הצירופים האפשריים לארבע האותיות יורד ל 12. י"ב צירופים אלו הם כנגד שנים עשר החדשים, מניסן ועד אדר, ובכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי'. בכל שעה מ12 שעות היום מאיר צרוף אחר של שם הוי' (לעומת שעות הלילה בהם מאירים צירופי שם אדנות), וע"י התחלפות הארת הצירופים ברצוא ושוב מתהווה הזמן.[5]

סדר הצירופים

ניסן - סיון
  • יהו"ה
  • יהה"ו
  • יוה"ה
תמוז - אלול
  • הוה"י
  • הוי"ה
  • ההי"ו
תשרי - כסלו
  • והי"ה
  • והה"י
  • ויה"ה
טבת - אדר
  • היה"ו
  • היו"ה
  • ההו"י

קדושת השם

על פי ההלכה יש להקפיד שלא לכתוב שם זה בכתבים וכדומה, משום ששם זה הינו משבעת השמות שאינם נמחקים, וקיימת חובה לשמור על כבודם. מסיבה זו הקפידו נשיאי חב"ד בספריהם על כתיבת מילים שיש בהם שייכות לשם הוי"ה, כגון המילה "יהיה", כתבו באופן זה: "יהי'", וכהנה וכהנה.

אסור להזכיר שם זה במילואו, רק על ידי הכינוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד.

בחינת השם

שם הוי"ה נקרא שמש, על פי הפסוק כי שמן ומגן הוי"ה אלוקים, כמו למשל השמש שמאיר שהוא רק בחינת זיו השמש, שהוא בחינת הארה לבד, והנה בחינת זיו זה הוא בתכלית הביטול לעצם השמש, עד שאינו עולה בשם זיו כלל, וזהו ששם הויה נקרא שמש, שאף ששם הויה הוא שהוא מהוה והוא מקור ההתהוות, אף על פי כן הוא רק בחינת זיו והארה לבד, וההארה הוא בתכלית הביטול.[6]

ה' עילאה

ה' עילאה - הה' הראשונה בשם הוי'ה רומזת לספירת הבינה, כמו שלה' עילאה יש "קו אורך רוחב" קו מלמעלה ובצד, כך לבינה יש התפשטות לרוחב ולאורך במוח האדם.

כמו כן מורה קו האורך על השפעה והתפשטות כלפי מטה, שהחיות שבבינה ממשיכה אלוקות מלמעלה למטה.

אך עדיין החיות לא ירדה למטה למטה, לכן הה' ויוד - האות י' הראשונה בשם הוי"ה, נקראים בשם "נסתרות" - שלא ירדו עדיין למטה.

הערות שוליים

  1. ראה על כך תורה אור חיי שרה בעניין שדה המכפלה ובמראי המקומות שם.
  2. וכפי שאף מעיד החשבון שב"ן = 52 הוא למעלה ממ"ה = 45.
  3. מתוך ספר יצירה.
  4. מלבד המילה המקורית. כמות כל הצירופים האפשריים יחד ל4 אותיות שונות היא 24.
  5. ליקוטי תורה דרושים לר"ה סא, א
  6. תורת המהר"ש