יצחק כדורי

גרסה מ־15:24, 15 במרץ 2026 מאת ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכות של 213.137.65.219 (שיחה) לעריכה האחרונה של ברכת הגאולה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
הרב כדורי

מימין הרבי, משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
לידה תרנ"ט
עיראק
פטירה כ"ט בטבת תשס"ו
ישראל
מקום פעילות ישראל
תפקידים נוספים ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים
רבותיו הרב יוסף חיים
תלמידיו הרב יעקב עדס
חיבוריו פתחי עולם

הרב יצחק כדורי, כונה "זקן המקובלים" בדורו[2], (ט"ז בתשרי תרנ"טכ"ט טבת תשס"ו (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי יהדות ספרד ועדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

גביע הנקרא ארבעת הנהרות שהעניק הרב יצחק כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 בי"א ניסן תשנ"ג[1]

תולדות חיים עריכה

הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של חג הסוכות ט"ז בתשרי תרנ"ט[3] שהוא יום האושפיזין של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את הבן איש חי שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה בירושלים. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך האריז"ל מצפת, ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום[4]... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"[5], כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום[6], עושה שלום ובורא את הכל[7]. הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון המודיע על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

פטירתו והלוויתו עריכה

הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי שבת קודש בליל כ"ט טבת ה'תשס"ו[8] בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט בהר המנוחות שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' עובדיה יוסף, הראשון לציון ר' מרדכי אליהו, הראשון לציון ר' אליהו בקשי דורון, הראשון לציון ר' שלמה משה עמאר, ר' ראובן אלבז, ועוד.

הנצחת שמו בארץ ישראל עריכה

על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: אור יהודה, ירושלים, שדרות ובבית שמש.

חיים אישיים עריכה

הרב כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת תרפ"ז[9] לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש[10], ממנה נולדו לו שני ילדים[11] רחל לוי בתו הבכורה, ורבי דוד כדורי בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו בי"ח באייר תשנ"ב, נישא בשנית בחודש כסלו תשנ"ד ל'דורית' לבית בן יהודה[12], בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

קשריו עם הרבי עריכה

רבי יצחק בא לרבי במעמד חלוקת הדולרים עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על בית הכנסת והישיבה שמקים נחלת יצחק בירושלים, בקומה העליונה יחד עם בית הטבילה - מקוה טהרה בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג החסידים, וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של בית המקדש השלישי. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת משיח בקרוב, לא רק על פי קבלה אלא גם על פי נגלה.

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי העץ חיים והרב שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו[13]. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי[14]

תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד עריכה

הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל חסדי יוסף שנוסד על ידי הרב יוסף אליהו דייטש ובניו והיה מחזק את ידי הרב משה דייטש שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן בפורים לכבוד מרדכי היהודי ואסתר המלכה היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו[15], כמו כן היה ידוע בחיבתו הרבה לישיבות לבעלי תשובה ותמך בהם כגון בהישיבה הגבוהה לבעלי תשובה ישיבת כף החיים ברחוב אוהלי יוסף שכונת גבעת משה ירושלים, ובישיבה לבעלי תשובה ישיבת אור החיים ברחוב יואל פינת רחוב עזרא בשכונת מאה שערים בירושלים.

מוחה על כבוד החסידות עריכה

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

פעילותו לזירוז הגאולה עריכה

הרב חתם על פסק דין[16], שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים[17].

הרב כדורי אף נסע לכינוס לקבלת פני משיח צדקנו שהתקיים על ידי הרב זמרוני ציק באירגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה בכ"ח סיוון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון מטה משיח בארץ הקודש.

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי ג' בתמוז תשנ"ד שהרבי הוא מלך המשיח[18].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קונטרסים עריכה

  • קונטרס בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות בצה"ל, הודפס בירושלים.
  • קונטרס ארי במסתרים - בהוצאת העיתון 'יום ליום'[19], הודפס בישראל, שבט תשס"ו.
    • הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב, גיליון 172
  • קונטרס פרקים מחיי הרב כדורי - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ"ב עמודים) תשס"ז.

[דרושה הבהרה]===ספרי ביוגרפיה===

  • ספר זקן המקובלים - הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדור] ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, 2016 תשע"ו, בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו
  • ספר זקן המקובלים - מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב מרדכי שרעבי, הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
  • ספר פתחי עולם-קדושת יצחק (בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב יעקב עדס, מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
  • בתוך ספר קֵץ הַיָּמִין - אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי יהדות בבל, בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967, ב' סיוון תשכ"ז, מאת הרב[יהושע משה רב העיר גבעתיים, מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
  • ספר זקן המקובלים - מנוקד, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים).
  • בתוך ספר מן הגנזים[דרושה הבהרה] - הוצאת ישיבת חברת אהבת שלוםנשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב שלום הלל עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק בשם הגדולים של חכמי הדורות.
  • ספר תולדות חכמי ירושלים (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים) - הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת אברהם לייזר סופר בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', הודפס בירושלים בי"ב טבת תשס"ז ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת תש"ע 2010.
  • ספר שלמי יוסף - חידושים על התלמוד בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר ביתר עלית.
  • ספר ובריתו להודיעם (בסופו הנהגות) - מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
  • ספר הרב כדורי - מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי צפת ומושב עלמה בגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים טבת תשס"ז[20].
  • ספר דברי יצחק (שו"ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
  • ספר ישועות יצחק - מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי ירושלים, הודפס בירושלים בט"ו טבת אור לט"ז טבת תש"ע 1 בינואר]אור ל2 בינואר 2010]למניינם.


הערות שוליים

  1. ^ הגביע מוצג בספריית חב"ד.
  2. ^ הרבה שנים כונה גם בשם חכם יצחק כורך על שם מקצועו ככורך ספרים וכן חכם יצחק הארוך על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם היכינ"י ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח
  3. ^ פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.
  4. ^ שמואל א כה, ו
  5. ^ תהלים כט, יא.
  6. ^ סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם
  7. ^ נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.
  8. ^ בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים
  9. ^ קרוב לגיל 40
  10. ^ על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי
  11. ^ בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.
  12. ^ שהוריה עלו לארץ מהעיר קובנא עירו של רבי יצחק אלחנן ספקטור רב העיר קובנא בליטא ומחבר הספר מעין יצחק
  13. ^ הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס
  14. ^ ביקור הרב כדורי אצל הרבי
  15. ^ מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי
  16. ^ על פי בקשתו של הרבי
  17. ^ הרב מאיר מאזוז[דרושה הבהרה].
  18. ^ בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770   ל' חשון תשס"ג
  19. ^ ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').
  20. ^ הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.