מנחם מענדל סמירין

הרב מנחם מענדל סמירין

כתב מינויו כשו"ב במקום חותנו

הרב מנחם מענדיל ליב סמירין (תר"ל - כ"א אדר א' תש"ח) היה מחשובי חסידי חב"ד בדיסנא ושוחט בעיירה.

תולדות חיים

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה.

בהגיעו לגיל הנשואין נישא למרת חי' מוסיע - בתו של ר' שלמה זלמן איטגין (חפץ) בן ר' משה חפץ.

את אומנות השחיטה למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, השוחט ר' שלמה זלמן. וזאת לאחר שקיבל סמיכה לרבנות. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ברבנות, שבה נעשית התורה "קרדום לחתוך בה".

אחרי מותו של ר' שלמה זלמן, בשנת תרע"א, מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.

בשנת תרע"ו, כשנפטר הרב הזקן רבי מרדכי, בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה העיירה ללא מורה הוראה. את כל השאלות בכשרות היו שואלים את השוחט הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין-תורה", ישבו בדין: השוחט, גבאי בית הכנסת הגדול ואחד הסוחרים.

פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, הי' פוסק שאלות בכשרות, יושב ב"דיני-תורה" כנ"ל וגם שימש המוהל בעיירה ובכפרי הסביבה. כל יולדת היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' הגבאי בבית המדרש הליובאוויטש'ער, בעל התקיעה והבעל-קורא. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור בדף היומי בגמרא, ופרק שבועי במשניות.

הרב זמירין נסע תדיר לליובאוויטש, שם היה שומע חסידות מאדמו"ר הרש"ב ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את מאמרי החסידות לפני החסידים שהיו מתאספים בביתו במוצאי שבתות.

עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו.

נפטר בירושלים ביום שלישי, כ"א אדר א', תש"ח.

משפחתו

מילדיו ונכדיו נספו בשואה, חלק נותרו מאחורי מסך הברזל. כמה מבניו עלו ארצה והיו ממיישבי המושבה כנרת.

כמה מבניו:

• בנו, שמואל
• בנו, יהודה
• בנו, ישראל
• בנו, דוד הירש
• בנו, זלמן
• בנו, שלום הי"ד