שלוחי הרבי
בדור השביעי, בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מחסידי חב"ד בפרט, ומכל יהודי בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר להפצת היהדות והחסידות במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת בתי חב"ד ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-6,000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל.
היסטוריה
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב מיכאל ליפסקר. במכתב שנכתב על ידי הרבי בכ' בשבט תש"י, עשרה ימים לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט, כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי במרוקו, וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב רפאל ברוך טולידנו.
כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב שלמה מטוסוב, לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.
בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב דובער בוימגרטן נשלח לבואנוס איירס, ארגנטינה בשנת תשט"ז; הרב גרשון מענדל גרליק נשלח למילאנו, איטליה בשנת תשי"ט; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.
במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר ג' תמוז תשנ"ד, בשליחות הרבי על ידי המרכז לעניני חינוך). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים בית חב"ד הפועל במקום.
הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים.
שליחות בישיבות
| ערך מורחב – התלמידים השלוחים |
מזמן התייסדות תומכי תמימים היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת תשכ"ז שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות באוסטרליה, ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני סמיכה ברחבי העולם כולו.
שליחות בשדה החינוך
כל יהודי
בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו:
בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה.
והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל
עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
הוראות הרבי
מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר[1], מלבד במקרים מיוחדים.
שליחות מייד לאחר החתונה
הרב יהודה לייב רסקין נשלח על ידי הרבי לקזבלנקה שבמרוקו חודשים ספורים לאחר נישואיו[2].
הרב הלל בארון סייע לפעילותו של הרב שמואל קפלן בעודו בחור ומדי שבוע נסע מניו יורק לבולטימור כדי לארגן תפילה במניין, משלא מצא מחליף לארגון המניין לתקופה שלאחר נישואיו כתב לרבי (בעצת הרב אברהם אזדבא) על כך, הרבי השיב במענה שייצא לשליחות מייד לאחר חתונתו[3].
עם זאת, לבחור בן כיתתו של הרב יוסף יצחק חיטריק שנכנס לרבי ליחידות והסתפק על אפשרויות יציאה לשליחות[4], השיב הרבי שכתמים חייב הוא להיות פנימי ומשכך אל לו להתעסק כבחור בשאלותיו אלא ללמוד לאחר חתונתו בכולל כשנה שנתיים ולאחר מכן לשאול[5].
כך גם במענה לרב בערל לאזאר שחפץ לצאת לשליחות מיד לאחר חתונתו ברוסיה וכתב על כך לרבי, השיב הרבי שבשנה הראשונה לנישואין על האישה להיות סמוכה לנשות משפחתה[6].
שליח עושה שליח
בשיחת שבת בראשית תשמ"ה יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר חז"ל "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים[7] - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"מרכז לענייני חינוך" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם[8].
בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף[9].
הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.
=== השליחות היחידה
|
| ערך מורחב – השליחות היחידה |
===
- ^ ראו לדוגמא ליקוט מענות קודש תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.
- ^ מפי הרב חיים הלל רסקין, להמשיך בכולל שנה שנייה, או לפנות לשדה החינוך?, שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמ' 94 (מדור והם יבוננהו).
- ^ בשם הרב חיים הלל רסקין, כשצריך לצאת לשליחות, שבועון כפר חב"ד גליון 2112 עמ' 19 (מדור קוראים כותבים).
- ^ אם לצאת לשליחות בחינוך או בהפצת המעיינות, אם עליו לצאת שליחות בחינוך לאלו גילאים והיכן, אם בהפצת המעיינות האם לצאת כעצמאי או תחת שליח קיים.
- ^ הרב יוסף יצחק חיטריק, להיות מורה פנימי, שבועון כפר חב"ד גליון 2124, שופטים תשפ"ה עמוד 31 (מדור זו רק דעתי).
- ^ ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענה קעב
.
- ^ קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.
- ^ התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460.
- ^ ראו שיחת י"ד שבט תשמ"ט (התוועדויות חלק ב', ע' 256). כ' אדר שני תשמ"ט (שם ע' 487). ועוד.