אורי יהודה כהן
הרב אורי יהודה כהן (י"א שבט תר"ע - כ"ג כסלו תשס"א) כיהן כראש הקהילה היהודית ברוטרדם, הולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא פעל להקמת מוסדות חינוך, כולל ישיבה ו"חדר", תרם להצלת יהודים במהלך המלחמה ולאחריה, ומילא שליחויות רבות ברחבי העולם בהוראת הרבי[1].
תולדות חיים
אורי יהודה כהן נולד ב-י"א שבט תר"ע בעיר המבורג, גרמניה, לרב אברהם אריה (הי"ד). בילדותו למד בישיבה בפרנקפורט, שם שהה עד עליית הנאצים לשלטון ב-תרצ"ג. בעקבות זאת היגר לרוטרדם, הולנד, שם הקים מפעל לגבינות. ב-תרצ"ט, סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, נשא לאישה את רבקה יעקובסון, בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם.
פעילות במלחמת העולם השנייה
ב-ב' אייר ת"ש פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב-ט"ז אב תש"ב (1942) זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. כהן, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב-תש"ג (1943) נולד להם בן שנפטר לאחר שבועות ספורים, וכהן דאג לקבורתו בבית הקברות היהודי תוך כדי המלחמה[2]. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחה גויה עד תום המלחמה.
כהן נמלט ממספר ביקורות של הגסטפו בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, אותם מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום מזון לכ-300 משפחות יהודיות[3]. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים[4]. הוא שיתף פעולה עם המחתרת הקומוניסטית, שסיפקה לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה נודע כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו בכהן כראש הקהילה היהודית בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. כהן הקים ישיבה בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות של גורמים ממשלתיים[5]. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג[6]. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.
הקמת ה"חדר" בהולנד
ב-תשרי תשל"ה (1974), בעקבות ביקורו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב יצחק פורסט. המלמדת הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.
ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה נתקל כהן בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר[7]. כהן ספג איומים ואף תקיפה פיזית[8]. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות[9]. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים[10]. כהן ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.
כהן ניהל את ה"חדר" במשך כ-20 שנה, תוך פיקוח על התקציבים והמבנים, והפקיד את הניהול החינוכי בידי צוות מקצועי. שותפו המרכזי היה הרב יעקב אליעזר פרידריך מאנטוורפן, בלגיה, ששימש כחבר הנהלה וסייע בניהול המוסד[11]. לצד ה"חדר" לבנים, הוקם בית ספר לבנות. כהן גייס 15 מיליון דולר לבניית קמפוס חינוכי, שכלל מבנים בני שלוש קומות עם מעליות המותאמות לתלמידים עם מוגבלויות. תוכניות הבנייה הוגשו לרבי, שנתן את ברכתו. ב-שבט תשנ"ד (1994) נחנך הקמפוס במעמד רבנים, אישי ציבור ושרי ממשלה, לציון 20 שנה לייסוד ה"חדר".
הרבי וה"חדר"
הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מזכירו של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, תמך בכהן בניהול ה"חדר"[12]. הרבי עצמו עקב אחר התקדמות המוסד[13]. כהן נסע פעמים רבות ל-770 בניו יורק, השתתף ביחידויות עם הרבי, ובמקרה אחד חזר להולנד בדחיפות כדי למנוע פגיעה ב"חדר", עוד לפני שהספיק אפילו להיכנס ל770[14]. הרבי הורה לכהן ליצור קשרים עם אנשי ממשל, מה שהוביל להכרה רשמית ב"חדר" למרות קשיים ראשוניים, כגון דרישת חוק להימצאות 164 תלמידים, בעוד שב"חדר" למדו 24 תלמידים בלבד.
הצלת יהודים ממדינות ערב[15]
ב-תשי"ג (1953) תכנן כהן להוציא יהודים מסוריה, אלג'יר ומרוקו. הוא התייעץ עם הרבי, שהשיב ב-ו' שבט תשי"ג כי יש לשקול את האחריות הכרוכה בהוצאת יהודים ממדינות שבהן חיו חיי יראת שמיים, אך אישר את הצורך בהצלתם[16]. התוכנית לא יצאה לפועל, אך בשנות ה-80 הבריח כהן יהודים מאיראן לאחר עליית חומייני לשלטון. בתחילה הוא סייע ליהודי שברח מאיראן למדינה ערבית אחרת, ובהמשך ארגן הברחת יהודים רבים מאיראן דרך מדינות מעבר למדינות כמו ארצות הברית וארץ ישראל[17]. הוא גייס סכומים גדולים למימון דרכונים, ויזות ואישורי מגורים, תוך סיכון אישי. באחת הפעמים נעצר במדינה ערבית לאחר שיחה טלפונית שבה הוזכרה ארץ ישראל, ושוחרר לאחר חקירה ארוכה.
הצלת ילדי צ'רנוביל
| ערך מורחב – ילדי צ'רנוביל |
ב-תשמ"ו (1986), לאחר אסון צ'רנוביל, פעל כהן להעלות ילדים יהודים מאזור האסון לארץ ישראל. ב-תש"נ (1990) נסע לברית המועצות, שם בדק אפשרויות להעברת הילדים. בשיתוף הרב יצחק קוגן, בדקו את יהדותם של הילדים וביקרו משפחות באוקראינה ובלרוס. לאחר מאמצים מול משרדי הממשלה, ארגנו קבוצת ילדים לעלייה לישראל. כהן פנה למוסדות חב"ד בישראל לקלוט את הילדים, אשר בתחילה לא הביעו התלהבות מהרעיון. אבל לאחר אישור הרבי, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל
|אגודת חסידי חב"ד]] התחילה לטפל בפרויקט, אשר עבר בסופו של דבר לידי צעירי אגודת חב"ד[18].
קשריו עם הרבי
כהן התקרב לחסידות חב"ד לאחר שיחות עם שד"רים מישיבות תומכי תמימים ברינואה, צרפת אשר ארח בביתו, בתקופת תחילת נשיאותו של הרבי. הוא למד חסידות, כתב מכתבים לרבי, וזכה ליחידויות רבות ב-770[19]. הוא תמך כספית במוסדות חב"ד, גם בתקופות כלכליות קשות[20]. הרב יוחנן ספרנאי סיפר כי שמע שהרבי קם לכבודו ביחידות[21]. במכתבים שקיבל, פעמים רבות הוסיף הרבי בכתב ידו את הכינוי "רב פעלים" ו"הכהן". ביקורו של הרב בנימין קליין, מזכיר הרבי, אצל כהן בהולנד, העיד על קשריו ההדוקים עם הרבי[22].
אחרית ימיו
בחודשיו האחרונים עבד כהן על הקמת כולל מודרני המשלב לימוד גמרא ופוסקים עם טכנולוגיה. ב-תשרי תשס"א (2000), בעת שהותו בירושלים, אמר כי חסר לו מיליון דולר להשלמת הפרויקט[23]. הוא טיפל במסירות ברעייתו החולה, שנפטרה ב-י"ב חשון תשס"א. לאחר מכן המשיך לעבוד על הכולל, אך ב-כ' כסלו תשס"א (2000) לקה בלבו ונפטר. מאות ליוו אותו לקבורה בהר הזיתים. על מצבתו נכתב כי היה "איש המחתרת בשואה, עסקן דגול למעלה משישים שנה בהצלת יהודים בגופם ובנפשם, מייסד ה'חדר' באמסטרדם על פי צו אדמו"ר מליובאוויטש"[24].
משפחתו
בתו, מרים דונר (ע"ה), אשת הרב אבא דונר (ע"ה), לונדון.
בנו, עוזיאל כהן, ירושלים.
בתו, חיה שרה יעקבס, מנצ'סטר.
בנו, אברהם אריה כהן (ע"ה), לונדון[25].
בתו, היצל בוגן (ע"ה), לונדון.
בנו, יונתן כהן, אמסטרדם, הולנד.
בתו, הדסה כהן, אמסטרדם, הולנד.
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על כתבה משבועון בית משיח גליון 319
לקריאה נוספת
קובץ:תשורה תמרין כהן .pdf
כתבה על קורותיו - שבועון בית משיח גל' 319 - י"א ניסן תשס"א.
ההבטחה - ספר בהוצאת הסופר זלמן רודרמן, המספר בין השאר על הרב אורי יהודה כהן ופעילותו במלחמת העולם השנייה ולאחריה.
הערות שוליים
- ^ חלק מהשליחויות, וככל הנראה רובן, עדיין לא נחשפו לציבור, וכנראה לא יחשפו. וראה חלק קטן מהנ"ל בתשורות שיצאו בחתונות צאצאיו.
- ^ כהן שכנע אזרח הולנדי להטמין את גופת התינוק בבית הקברות, וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.
- ^ כהן חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-300 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.
- ^ בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים, ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.
- ^ גורמים ממשלתיים, שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית, התנכלו לישיבה ודאגו לסגירתה.
- ^ כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של כהן בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".
- ^ בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.
- ^ אחד המתנגדים סטר לכהן בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.
- ^ כהן לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.
- ^ חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.
- ^ הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט).
- ^ הרבי שלח סכומי כסף משמעותיים לתמיכה ב"חדר".
- ^ הרב חודקוב כתב לכהן: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים ענייני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ותודה על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".
- ^ כאשר נודע לרב חודקוב שכהן חזר להולנד מבלי להיכנס ל-770 כדי להגן על ה"חדר", הוא שיבח אותו על כך.
- ^ להרחבה, ראה תשורה לחתונת בן נכדו.
- ^ הרבי כתב: "בנוגע לרעיון להוציא יהודים ממרוקו וסוריה, הרי בקשר ליהודים הספרדים, זו אחריות גדולה כיון שהם במדינה בה חיו במשך מאות שנים חיים של יראת שמיים, אולם מצד שני הבעיות האחרות מציקות, לכן מוכרח להוציאם משם".
- ^ כהן יצר קשר עם אנשי קשר במדינה ערבית, שסייעו בהברחת יהודים מאיראן, ומשם דאג להעבירם למדינות חופשיות.
- ^ לאחר אישור הרבי, אנשי צא"ח המשיכו את הפרויקט, וכהן ליווה את הילדים עד לתחנת ביניים באירופה.
- ^ בידי בנו, עוזיאל כהן, נמצא קלסר ובו מענות מהרבי ליהודים שפנו דרך כהן.
- ^ במכתב מ-ו' שבט תשי"ג, הודה הרבי לכהן על תמיכתו בשליח מתומכי תמימים וברכו בעשירות.
- ^ בנו, עוזיאל כהן, סיפר כי במהלך התוועדות ב-770, הרבי הבחין בכהן ופנה אליו: "ר' אורי זאָגט לחיים".
- ^ נכדו, אריה לייב, סיפר כי הרב קליין ביקר את סבו ושוחח עמו בארבע עיניים במהלך ביקור קצר באירופה.
- ^ כהן אמר לבני משפחתו: "יחסר לי רק מיליון דולר להקמת הכולל, ואם הייתי צעיר הייתי עושה את המיליון בתוך שבועיים".
- ^ הערך מבוסס על כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח גיליון 319.
- ^ נפטר ב-תשפ"ג (2023).