כבר היה לעולמים
כבר היה לעולמים הוא ביטוי תורני, מתוך מאמרו של שלמה המלך בקהלת על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"[1]. משמש גם כהגדרת מצב העולם בגאולה, כמצב שכבר היה בעת מתן תורה מצד גילוי האלקות בעולם.
אף שבדברים מסויימים אלו כבר היה מעין מצב העולם בגאולה בעבר, הרי זה רק "מעין זה". ולעתיד לבא יהיה חידוש שלא מצינו לעולם[2].
מקור הביטוי ביחס לגאולה
אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא פרק ל"ו שהגילוי האלוקי שיהיה בימות המשיח איננו חידוש, כיון שכבר היה מעין ייעוד זה בשעת מתן תורה:
"וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'"
— ליקוטי אמרים, פרק ל"ו
בתורתו של הרבי נמצא ביטוי זה בקשר ליעודי הגאולה פעמים רבות.
כבר היה לעולמים בייעודי הגאולה
מהירות הילודה
- בתחילת הבריאה אצל אדם הראשון וחווה, הלידה היתה תיכף ומיד. ולעתיד לבוא יהיה זה באופן נעלה יותר[3].
- כן היה לפני המבול, שאשה ילדה באותו היום בו נתעברה[4].
עתידין אילני סרק שיתנו פירות
- בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות[5].
- בעת בריאת העולם היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה[6].
- ליד בארה של מרים צמחו אילנות עם פירות[7].
- צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה אהרן[8].
- צמיחת עץ החרוב על יד מערת רבי שמעון בר יוחאי[9].
- צמיחת הקיקיון בנס ליונה הנביא.
וארו עם ענני שמיא
- ענני הכבוד ביציאת מצרים[10].
- משה רבינו שלח שלוחים לקלבריה על ענני הכבוד להביא משם אתרוגים[11].
- בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו לרגל אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו[12].
וגר זאב עם כבש
- בתחילת הבריאה, לפני חטא עץ הדעת[13].
- השלום בין החיות שהיו בתיבת נח בזמן המבול ושינוי טבעם של החיות הטורפות[14].
אומות העולם בזמן הגאולה
- בימי מלכות שלמה המלך היה מצב בדומה לגאולה מצד אומות העולם (ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך "והיה אור הלבנה כאור החמה").
תחיית המתים
- לאחר שפרחה נשמתן במעמד מתן תורה, החזירה הקב"ה על ידי טל תורה[15].
- בן האישה הצרפית על ידי אליהו הנביא[16].
- בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי אלישע הנביא[17].
- חזון העצמות היבשות על ידי יחזקאל הנביא[18].
מתי היה כבר?
יציאת מצרים
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ<ref name=":0">כימי צאתך תשמ"ב, סה"מ מלוקט ב.}}.
למאי נפקא מינה
מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום[19], וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה[20]. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא[21] "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"[22].
וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה[23].
אנו רוצים גאולה שלימה
ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים[24].
הערות שוליים
- ↑ קהלת א, י.
- ↑ לקו"ש חל"ה ע' 206. - אכן, בכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה - יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.
- ↑ סנהדרין לח, ב. ליל ט"ו בשבט תשד"מ התוועדויות ע' 916.
- ↑ מדרש רבה פרשת נח (התחלת פרשה ל"ו). "מילואים" לתהלים לה"צמח צדק" על פרק כ'.
- ↑ בראשית רבה ספ"ה.
- ↑ לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
- ↑ תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
- ↑ במדבר כז, כג.
- ↑ שבת לג, ב.
- ↑ ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
- ↑ ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.
- ↑ ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.
- ↑ י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ע' 426.
- ↑ ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.
- ↑ מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.
- ↑ מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.
- ↑ בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש"פ תש"ל ס"ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 200.
- ↑ ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ↑ סנהדרין צא, א. וברש"י שם.
- ↑ ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.
- ↑ לקו"ש חי"ח ע' 273.
- ↑ התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.