עשרת השבטים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עשרת השבטים הוא כינוי לרובו של עם ישראל, הכולל את צאצאיהם של עשרה מתוך שנים עשר השבטים בניו של יעקב אבינו (חוץ משבטי יהודה ובנימין) שהרכיבו את ממלכת ישראל לאחר התפלגותם ממלכות יהודה. שבטים אלה מכונים גם "עשרת השבטים האבודים" לאחר שהוגלו לממלכת אשור בידי שלמנאסר מלך אשור כ-133 שנה לפני חורבן בית ראשון, ומאז גורלם אינו ברור. בגאולה ישובו כולם ויתאחדו עם עם ישראל בארץ ישראל.

הקמת ממלכת ישראל וחורבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלכים[1] מתואר כי בסוף ימי מלכות שלמה המלך "הטו נשיו את לבבו[2]" וירבעם בן נבט, שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא אחיה השילוני לירבעם כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון העבודה זרה (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד רחבעם ישאר מלך בירושלים על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם למצרים מפחד שלמה. לאחר מיתת שלמה ביקשו העם מרחבעם בנו - בהובלת ירבעם - שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל. לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה'.

לבסוף[3] נחרבה שומרון בירת ממלכת ישראל בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל האחרון, אשר עשה הרע בעיני ה'[4]. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא[5]. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים ממלכות ישראל לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי[6]. מאז הוגלו לאשור אבדו עקבותיהם.

שובם לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
ערך מורחב – שובם של ערי סדום ושומרון לעתיד לבוא
ערך מורחב – קיבוץ גלויות

בדברי ישעיהו הנביא מצינו שלעתיד לבוא ישובו עשרת השבטים מאשור:

"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור".

ישעיה פרק כז, פסוק יג

בגמרא מצינו מחלוקת, רבי עקיבא סובר כי עשרת השבטים אינם עתידים לשוב לעתיד לבוא, כמו שכתוב: "בבלה יובאו ושמה יהיו". אך חכמים חולקים עליו וסוברים כי לעתיד לבוא ישובו כל ישראל. מסימניו של מלך המשיח הוא "קיבוץ נדחי ישראל".

במדרש נאמר[7]: "הקדוש ברוך הוא... עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה".

כמו כן נאמר כי עשרת השבטים גלו אל מעבר לנהר הסמבטיון.

פעולות הרב אליהו אביחיל ויחסו של הרבי לכך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחמישים השנים האחרונות החל הרב אליהו אביחיל לחקור על מיקומם של עשרת השבטים בימינו. לשם כך הקים את אגודת עמישב והחל לחפש את עשרת השבטים האבודים. הוא החל לברר על מיקומם של בני שבטים המייחסים את עצמם לשבטי ישראל, כשבין היתר נמצאו כאלה בין השבטים האפגניסטנים. בשנת תשל"ח כתב על כך לרבי ונענה בכתב יד קודש בשולי המכתב[8]:

"בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".

בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחיל לרבי את חוברת שהוציא מפעולות אגודת עמישב בשם "האובדים מארץ אשור", לכך ענה הרבי במכתב בו הודה לו על כך בברכת "תשואות חן" והוסיף[9]:

"בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".

הרב אביחיל עשה כהוראת הרבי והתייעץ עם הרבנים הראשיים לישראל, לאחר מכן החל להעלות את בני שבט המנשה מהודו לארץ ישראל תוך הקפדה מדוקדקת על ההלכה ביחס למקרים שכאלו. בשנת תשד"מ הכין הרב אביחיל מכתב לסוכנות היהודית עם בקשה שיעזרו בקליטתם של בני השבטים שעלו ארצה, וביקש מרבני הערים בארץ שיחתמו על מכתב בקשה זה בכדי להעניק לכך את התוקף המתאים. הרב יוסף העכט שאל את הרבי האם לתמוך בכך, לאחר שראה את המכתבים שקיבל הרב אביחיל מהרבי, ונענה[10]:

"יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק".

התיישבות בני המנשה בגוש קטיף[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעת החל הרב אליהו אביחיל להעלות את בני המנשה לארץ, דאג להתיישבותם ביישובי גוש קטיף. בסידור התיישבותם נעזר הרב אביחיל בשליח הרבי לגוש קטיף - הרב יגאל קירשנזפט[11], אשר ממשיך לתת לבני המנשה מענה גם כיום.

בשנת תשנ"ג, לאחר שהחלה התקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל קיבוץ נדחי ישראל, העלה הרב אביחיל קבוצה נוספת לגוש קטיף, ולפני שהמשיך לפעול בהבאת הקבוצות הבאות שאל על כך את הרבי: א. האם להביא קבוצות נוספות לגוש קטיף ולגיירם בארץ. ב. האם לגיירם בחו"ל. ג. האם להביא רווקים או משפחות. הרבי אישר בנענוע ראשו הקדוש את הדברים שכתב: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש" והוסיף "ברכה להצלחה".

מסעו של הרב אביחיל עם ר' אלי יונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צלם החצר ר' אלי יונה הבין כי הרבי מסכים לכל העניין, והחליט להצטרף למסעו של הרב אביחיל. עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה התקבלה ידיעה כי מספר רבנים עוררו שאלה על כל העניין, ור' אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות. כעבור מספר שעות התקבלה ברכה מהרבי, ויומיים לאחר מכן עדכנו הרב אביחיל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה והשנים יצאו לדרכם.

כאשר הגיעו למחוז חפצם בהודו, נערכה לשניים קבלת פנים מיוחדת במהלכה חילק ר' אלי יונה תמונות של הרבי לנאספים וניסה ללמדם את השיר שהיה ללהיט באותה התקופה - "משיח משיח". נערה בשנות העשרה שהשתתפה בקבלת הפנים הייתה ידועה עד אז כאילמת. ר' אלי ניגש גם אליה ונתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים בעברית. לאחר זמן פורסמה בעיתון המקומי בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.

במהלך מסעם גילה הרב אביחיל סימני יהדות רבים בהם גם תגליות מרתקות על מנהגיהם ומוצאם של השבטים המקומיים המתייחסים על פי המסורת שבידיהם לשבטי ישראל. את כל פרטי הביקור והממצאים העלה ר' אלי יונה על הכתב ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הדו"ח הוקרא לפני הרבי, ולאחר מכן תיאר המזכיר כי חיוך של שביעות רצון נראה על פניו הקדושות לאות נחת רוח.

כיום פועלים עוד מספר ארגונים ויחידים בנושא העלאת בני השבטים האבודים, אך אינם ברי-סמכא כמו הרב אליהו אביחיל, שפעל בצמוד להוראותיו של הרבי ובדקדוק רב על פי חוקי ההלכה.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האובדים בארץ אשור - חוברת בהוצאת אגודת עמישב.
  • קהל גדול ישובו הנה - סקירה בקובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג'.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מלכים א' פרק יא.
  2. שם פסוק ד.
  3. ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.
  4. אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.
  5. פסוקים ג-ד שם.
  6. פסוקים ה-ו שם.
  7. פרקי דרבי אליעזר פרק י"ז.
  8. מצילום המכתב - תשורה העכט תש"פ ע' 40
  9. מצילום המכתב - תשורה העכט תש"פ ע' 40
  10. תשורה העכט תש"פ ע' 38
  11. ראה קובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג', קהל גדול ישובו הנה.