ישראל יודקין
הת' סרן ישראל הכהן יודקין הי"ד (ה' סיון תשס"א - י"ד אייר תשפ"ד) שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. התפרסם בזכות הכיתוב הי"ד על מצבתו.
תולדות חיים
נולד בערב חג השבועות תשס"א בכפר חב"ד לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מכפר חב"ד.
מצאצאי המשפיע הרב חיים שאול ברוק והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית בני ברק).
למד בישיבות תומכי תמימים מאור מנחם ותומכי תמימים דעת ברחובות.
לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם ברצועת עזה.
בי"ד אייר תשפ"ד (פסח שני), בגיל 22 (שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-23), נרצח מירי צלף.
לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה משפחתו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו. נשיא המדינה בוז'י הרצוג נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר. כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.
הי"ד
ביום השלושים לפטירתו, ביקשו בני משפחתו ממשרד הביטחון לאשר לכתוב את התואר "הי"ד" - ה' יקום דמו - על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, אך נענו בשלילה.
משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף "הי"ד" על המצבה. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף את התואר[1].
בחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון יואב גלנט התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.
המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה[2] והחליטה לאפשר את הוספת התואר "הי"ד" או "ז"ל" במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל.
בזכות המאבק ובעקבותיו, התואר "הי"ד" יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה, ועשרות משפחות ביקשו להוסיף את התואר למצבות יקיריהם[3].
בטקס גילוי המצבה, השתתף שר הביטחון יואב גלנט לצד בני משפחה וידידים.
משפחתו
- סבו מצד אביו, הרב שניאור זלמן יודייקין - נפטר 12 ימים לפני פטירת נכדו.
- אחיו, ר' שאול יודקין.
- אחיו, דובי יודקין.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד שבועון
1415.
