חשבונו של עולם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־16:15, 9 באוקטובר 2024 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות) (←‏בתורת הרבי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשבונו של עולם הינו חשבון הנפש, כפי שנקרא בלשון חז"ל, גם כביטוי לחשבון נפש של האדם וסביבתו, והכנה למה שייעשה אחר מאה ועשרים, והוא סגולה לאריכות ימים.

בגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הביטוי "חשבונו של עולם" מובא בגמרא במסכת בבא בתרא בקשר לצדיקים היודעים את חשיבותם של המצוות ונזהרים מן העבירות:

א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה

בבא בתרא, דף עח, עמוד ב.

אצל הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק דיבר[1] כמה וכמה שנים קודם הסתלקותו על "באו ונחשוב חשבונו של עולם" היינו איך תהיה הנהגת החסידים לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.

בתורת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי במהלך אמירת השיחה

בב' אדר תשמ"ח, כעשרה ימים אחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, נשא הרבי שיחה בביתו בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מה ייעשה אחר מאה ועשרים. הרבי אמר שאדמו"ר הריי"צ סיפר לו פעם על שבאו לאדמו"ר הצמח צדק ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר שיחה על "באו ונחשוב חשבונו של עולם". מכיוון שסיפר לו על כך אדמו"ר הריי"צ הסיק הרבי שגם עליו לומר שיחה כזו. בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים. לאחר אמירת השיחה חילק הרבי דולרים לצדקה, כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים, והנוכחים במקום העידו שעיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן[2].

בסיום השיחה הרב מרלו ניגש לרבי ברכו באריכות ימים ושנים טובות והוסיף ואתה תצווה כולם יודעים על מי זה נאמר, ענה לו הרבי בפנים רציניות מאוד אבל שיהיה בלי כתית .

כאשר שמעו החסידים את השיחה שררה מבוכה רבה. רבים דנו והתפלפלו מה בדיוק היתה כוונת הרבי בשיחה, בהיות והרבי קצת סתם ולא פירש למה בדיוק כוונתו[3]. היו שנבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר, ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה להגהה אף לאחר שהרבי ביקש זאת[4]. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה כהוספה בסדרת התוועדויות[1].

לאחר אמירת השיחה, בירך הרב יהודה קלמן מרלו את הרבי באריכות ימים ושנים טובות, ואמר: 'ואתה תצווה' כולם יודעים על מי זה נאמר. הרבי ענה לו בפנים רציניות: אבל שיהיה בלי כתית[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הוספות להתוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 397.
  2. יומן הרב ברוך כהנא
  3. יומן הרב ברוך כהנא
  4. הנקודה החב"דית - 1, ע' 50