חסידות בעלז
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
חסידות בעלזא נוסדה על ידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא תלמידו של החוזה מלובלין.
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי אהרן רוקח מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי מרדכי רוקח מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.
בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי העמלקים.
לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק הקדוש רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא שליט"א, בנו של רבי מרדכי מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה"ה למלא את מקומו.
התפצלות החסידות
תקופה לאחר מינוי האדמו"ר, פרשה קבוצה מחסידי בעלזא ומינתה לאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל. רבי יהושע כבר שימש כאדמו"ר קודם לכן בתור האדמו"ר ממחנובקה, כממשיך סבו האדמו"ר ממחנובקה - לבית צ'ערנאביל, והסכים לשמש גם כאדמו"ר לחסידי בעלזא.
חסידות זו מכנים את עצמם בשם "בעלזא מחנובקה", מכיון שרוב החסידים הם מתוך חסידות בעלזא, ורק יחידים שייכים לחסידות מחנובקה מהאדמו"ר הקודם ממחנובקה - הצדיק הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל טווערסקי שהי' חתנו של הרה"ק מז'אריק זצ"ל ונודע בהערצתו לרבי מלך המשיח. מאידך טוענים חסידי בעלזא כי שם זה שייך להם מכיון שרוב החסידים של האדמו"ר הקודם פנו לרבי יששכר דוב רוקח מבעלזא, וויכוחים מרים מתנהלים בין שני החסידויות בענין זה.
על פי פסק דין של העדה החרדית בירושלים מותר לחסידי בעלזא מחנובקא לקרוא לעצמם בשם זה, ואף בשם "בעלזא" לבדו. במשך השנים התקיימו מגעים רבים בין החסידויות להפסקת המחלוקת, אך אף אחת מהם לא באה לכלל מעשה. לטענת חסידי בעלזא מכנובקא חסידי בעלזא הציבו תנאים בלתי אפשריים לקיום, [1] ואילו לגירסת חסידי בעלזא החסידות הנגדית הם אלו שלא אפשרו את ההסכם, בעקבות תנאי במשך ההסכמים כי ביכולתם לחזור בהם בכל שלב שהוא, גם לאחר חתימת ההסכם.