אפרים פיקרסקי
הרב אפרים פיקרסקי (יליד שנת תש"ה, 1945) היה מצוות החוזרים בהתוועדויות של הרבי, מנהל ה'היברו אקדמי' בלונג-ביטש קליפורניה, ומנהל רוחני בבית המדרש ("ישיבה-גדולה") של אהלי תורה קראון הייטס במשך כ-25 שנים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי' אב[1] תש"ה בסמרקנד בשלהי מלחמת העולם השניה לאביו הרב יחיאל מיכל פיקרסקי ולאמו מרת רישא ונקרא על שם סבו מצד אביו.
משפחתו היתה מהראשונות שעזבה את סמרקנד והגיעה לאמריקה, וקיבלה אישור של איחוד משפחות בעקבות בקשתו ופעולתו של דוד האם. תחילה התגוררה בבראנזוויל, ובשנת תשי"ב עברו לקראון הייטס וקבעו את מגוריהם מול 770, ברחוב קינגסטון על יד הבנק.
כשנכנס כילד ליחידות אצל האדמו"ר הריי"צ לקראת האפשערניש, הוא התפעל מהציצית הרחבה של הרבי ואמר שזו ציצית יפה, והרבי נתן לו לנשק את ציציותיו ובירך אותו בברכת כהנים.
בהגיעו לגיל בר מצווה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים דפורד, ובשנים תשכ"א-תשכ"ב למד בישיבת תומכי תמימים נוארק.
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ואף לאחר מכן, שימש כחבר צוות החוזרים בהתוועדויות של הרבי, וסייע לר' יואל כהן בשחזור הדברים שנאמרו על ידי הרבי ובהעלאתם על גבי הכתב[2]. הדבר החל בהוראת הרבי בחודש שבט תשכ"ו, כשהרב חודוקוב קרא לו יחד עם שלושה בחורים נוספים, הרב יהודה לייב שפירא, הרב שלמה זרחי והרב שלום בער לויטין, והורה להם לסייע בחזרה, ובהתוועדות הסמוכה שלאחר מכן ניגשו אל הרבי לקבל לחיים בקשר לתפקיד החדש.
כבחור, הוא היה נוהג להחזיר את הסטנדר של הרבי ממקום התפילות בשבת, אל מקומו בימות החול קודם תפילת ערבית של מוצאי שבת.
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה צביה (בת ר' שמואל אייזיק הלוי פופאק בחודש אלול תשכ"ז, נסע בשליחות הרבי ללונג-ביטש שבקליפורניה וניהל שם את ה'היברו-אקדמי', כשבמשך הזמן מצטרף אליו גם הרב גרשון שוסטרמן.
בסופו של דבר הותיר את ניהול המוסד בידיו של הרב שוסטרמן וחזר לקראון הייטס, שם התמנה בשנת תש"מ כמנהל רוחני בבית המדרש של אהלי תורה קראון הייטס ובמשך קרוב לעשרים וחמש שנים שימש בתפקיד זה וכן שימש כמשפיע בישיבה.
בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשנת תשס"ה בינו לבין הנהלת המוסד - פוטר ממשרתו.
בעשור האחרון משמש כדיין בהרכבים שונים של דיונים בבית הדין של ועד רבני ליובאוויטש.
תוספות מבואר באנגלית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פיקרסקי ששימש כמנהל של ישיבה קרוב לשלושים שנה, שם לב לקשיים רבים שיש לתלמידים רבים בלימוד פירוש ה'תוספות' על הגמרא. בעקבות זאת הוא החל בתרגום לאנגלית של התוספות על המסכתות הנלמדות בישיבות לעיונא.
החיבור כולל גם ביאור הציטוטים שבתוספות, יסודות הסוגיא שעל פיהן מקשה התוספות והשאלות ה"נסתרות". בהערות הוא מביא את המפרשים הקלאסיים של תוספות (כולל מהרש"א, מהר"ם, מהרש"ל, מהר"ם שי"ף וכו').
התרגום כולל פרקים נבחרים משמונת המסכתות הנלמדים בישיבות חב"ד בעיון.
התרגום זמין בדפוס ובאתר האינטרנט [tosfosinenglish.com].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' צבי הירש פיקרסקי
- בנו, ר' יוסף יצחק פיקרסקי
- בנו, ר' אברהם פיקרסקי
- בנו, ר' מנחם מענדל פיקרסקי
- בנו, ר' ישראל פיקרסקי
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הדרך היחידה למהליך את הקדוש ברוך הוא - שליחות, שבועון כפר חב"ד 1924 עמוד 32
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- Tosfos in english
- המתנה שהמשיכה להעניק, גליון 'הסיפור שלי' פרשת לך לך תש"פ, 230
הערות שוליים
- ↑ בחלק מהשנים כאשר הקביעות של תשעה באב חל בשבת, יום ההולדת חל ביום הצום, וכאשר נכנס אל הרבי ליחידות באחת השנים, הורה לו הרבי להשתדל לקבל עלייה לתורה בקשר עם יום ההולדת מראש (ולא לעלות ביום ההולדת עצמו), וכן להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).
- ↑ באחת ההתוועדויות העניק לו הרבי בקבוק לחיים בקשר עם עבודתו בחזרת השיחות והמאמרים, ופנה לאביו ואמר: "יפה כח הבן מכח האב".