אברהם וינברג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:47, 28 במאי 2024 מאת ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←‏קשריו עם הרבי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר

הרב אברהם וינברג (יליד תש"ה), הוא האדמו"ר הנוכחי מסלאנים ולשעבר מראשי ישיבת תומכי תמימים בלוד. מתגורר בבני ברק

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה בירושלים לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" בירושלים ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כראש חבורה בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואחר כך כמגיד שעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר.

באדמו"רות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.

בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).

בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד), באנגליה ובבלגיה.

בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.

הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד.

האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).

ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הכתרתו לאדמו"ר ביקר אצל הרבי ונכנס ליחידות בתאריך י' חשון תשמ"ג, כשיצא ליווהו הרבי עד לפתח 770[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו הרב יצחק אייזיק.
  • בנו הרב יוסף דוד ראש ישיבה לצעירים באר אברהם סלאנים בירושלים.
  • חתנו הרב דוב בעריש שניאורסוהן מראשי ישיבת כוכב מיעקב טשעבין.
  • חתנו הרב ישעיה אשר פנט בן רבי דוב בעריש האדמו"ר מדעעש ירושלים.

הערות שוליים