בית חב"ד בהילולות הצדיקים
בית חב"ד הילולות הצדיקים פועל בסמוך לקברם של צדיקים ביום פטירתם, מרכזה של הפעילות מתבטאת בעיקר בהקמת דוכני כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ופרסום גאולה ומשיח.
היסטוריה
בית חב"ד הוקם בשנת תש"ס על ידי מספר תמימים מישיבה גדולה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת בראשותו של אלעד קנטור במטרה להקים דוכני אגרות קודש לכתיבה לרבי בקברי צדיקים ביום ההילולא שלהם.
במשך השנים הבית חב"ד גדל וקנה ציוד רב המאוכסן בחדר מיוחד בישיבה והדפיס חוברות ועלונים המסבירים את הקשר בין הצדיק לרבי ולגאולה.
הבית חב"ד מוציא לכל הילולא הסעה של תמימים לצורך הפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, חלוקת עלונים וכרטיסי משיח, כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש, הנחת תפילין ואות בספר תורה, מכירת ספרים ומוצרי משיח, החתמת יהודים על קבלת המלכות וזיכוי יהודים בנתינת צדקה.
במשך השנים גדלו הישיבות והצטרפו ישיבות נוספות לבית חב"ד. בין ההילולות שהולכים אליהם: יהושע בן נון, השל"ה[1], האר"י[2], הבבא סאלי, רחל אמנו[3] ומשה רבינו[4].
ל"ג בעומר
בל"ג בעומר מתקיימת במירון הילולא גדולה של רבי שמעון בר יוחאי כשבמקום מתקיימת משנת תשל"ט פעילות חב"ד עם העולים לציונו. הפעילות הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חח"ל צפת.
מעל חצי מיליון יהודים פוקדים את המקום מדי שנה, ומאות תמימים מסייעים לפעילות בו. החל מפתיחת בית חב"ד הילולות הצדיקים הוא לקח על עצמו את הכנת הפעילות במקום.
ליד היישוב מובא מנוף המרים תמונה של הרבי המפרסמת את בשורת הגאולה. ברחבי הר מירון ממוקמים שני מסכי ענק בהם מוצג וידאו של הרבי. בכניסה להר נפתח מאהל מיוחד ובו כותבים יהודים רבים לרבי ומאהל נוסף בו מתקיימת התוועדות חסידית לציבור החרדי עם משפיע חב"די. בהר ובדרך אליו נתלים שלטי פרסום בשורת הגאולה והכוונה למאהלים.
מדי שנה מארגני הפעילות פותחים במגבית דרכה הם מתרימים למעלה מ-100,000 שקל להצלחת הפעילות.
מוקדי פעילות
- קבר רבי שמעון בר יוחאי - במקום מופעל אוהל ענק עם שולחנות לכתיבה לרבי. האוהל מוקם לקראת הילולת רבי שמעון בל"ג בעומר, ובז' אדר - הילולת משה רבינו. הפעילות במירון היא נחשבת לגדולה ביותר מבין פעילויות הבית חב"ד, וההתארגנות אליה אורכת חודשים.
- קבר יהושע בן נון - ההילולה מתקיימת בשני תאריכים בשנה, בכפר תמנת חרס בשומרון. מלבד זאת, בכל עת שישנה כניסה מתואמת למתחם הקבר בכפר, מתקיימת במקום פעילות הבית חב"ד. הפעילות מתקיימת לעיתים סמוך למתחם הקבר (במרכז הכפר) ולעיתים בצומת אריאל, סמוך לכניסה לכפר.[6]
- קבר יוסף הצדיק בשכם - הפעילות במקום אינה קבועה, עקב הקושי להכניס למתחם ציוד. לעיתים נפתח דוכן בנקודת איסוף המתפללים מחוץ לשכם.[7]
מלבד זאת, ישנם שלל הילולות בהן יוצאים תלמידי ישיבות חב"ד לפתוח דוכני אגרות קודש. הרשימה לעיל מתייחסת להילולות הגדולות בהן ישנה פעילות קבועה.
הוצאה לאור
הבית חב"ד ערך עבור כל הילולא עלון או חוברת המסביר את הקשר בין הצדיק לרבי ולגאולה, העלון מתחלקת בהילולת הצדיק על ידי התמימים:
- סוד האר"י והגאולה השלימה - לקראת הילולת האריז"ל.
- והשיבה שופטינו כבראשונה - לקראת הילולת רבי יהודה בר עילאי.
- הרב מרדכי אליהו ומלך המשיח - לקראת הילולת הרב מרדכי אליהו.
- רשב"י והגאולה השלמה - לקראת ל"ג בעומר.
- משיח – מעשי, גורלי, עכשווי - חוברת המסבירה את ענינו של משיח, ל"ג בעומר תשע"ו.
- הבבא סאלי ומלך המשיח - לקראת הילולת הבבא סאלי.
- ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן - לקראת הילולת הרב מרדכי אליהו, נערך על ידי הרב חיים ששון, תשפ"א[8].
כמו כן מפיק הארגון "כרטיסי משיח", כחלק מפרסום משיח בהילולות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ פעילות חב"דית בהילולת השל"ה הק' בטבריה.
- ↑ אלפי יהודים בהילולת האר"י הקדוש בצפת.
- ↑ התמימים בפעילות בהילולות רחל אמנו.
- ↑ מאות יהודים התקשרו לרבי בהילולת משה רבינו במירון.
- ↑ פעילות חב"דית עם העולים לציון הבבא סאלי
- ↑ תמנת חרס: מאות כתבו למלך המשיח באגרות קודש
- ↑ התמימים ממצפה יצהר כבשו את קבר יוסף
- ↑ הקונטרס לצפייה והורדה.