פרשת לך לך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:10, 19 במרץ 2024 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת לך לך היא הפרשה השלישית בספר בראשית (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ז פסוק כ"ז).

בהיום יום[1] נכתב: "בראשית" היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו "נעים" כל כך; "נח" - המבול, אך סוף-שבוע שמח: לידת אברהם אבינו; פרשת "לך" היא השבוע השמח באמת, בכל יום מימי השבוע 'חיים' עם אברהם אבינו, הראשון שמסר נפשו על פרסום אלוקות בעולם. ומסירות הנפש שלו הוריש אברהם אבינו בירושה לכל ישראל.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בשבוע שעבר, פרשת נח, קראנו אודות נח והמבול. לאחר המבול, נח ומשפחתו התרחבו ונפוצו על פני כל הארץ. לפני סיום הפרשה, התורה סיפרה על תולדותיהם של שלושת בני נח והגענו עד לאברהם אבינו - היהודי הראשון.

  • ראשון - הקב"ה ציוה על אברם ללכת מבית אביו ומארץ העבודה זרה בה התגורר וללכת אל הארץ אותה יראה לו ה'. רש"י מציין כי הקב"ה אמר לו שמדובר בהוראה לטובתו, כיון שעל ידי כך הקב"ה יברך אותו שיגדל ויפרוץ ויתפרסם. אברם הולך ומגיע לארץ כנען אותה הוא מסייר לצפון ולדרום, למזרח ולמערב. המדרש כותב כי על פי ההלכה אחת הדרכים לקנות שטח היא בהליכה בו, וזה מה שאברם אבינו עשה: קנה את הארץ לו ולזרעו עד עולם.
  • שני - התורה מספרת על רעב נורא שהיה בארץ כנען. מדובר ברעב הנורא ביותר שהעולם ידע אי פעם ושהתחיל עם הגעתו של אברם לארץ כנען, בו בזמן שהקב"ה הבטיח לו הבטחות של טוב ושפע כשיגיע לארץ. למעשה היה זה אחד הנסיונות לראות האם אמונתו איתנה בהקב"ה והאם יתלונן נגדו, אך אברם עמד בנסיון והאמין בה'. באין אוכל, ירד אברם למצרים כיון ששמע שבמצרים יש אוכל. אשתו שרי הייתה אישה יפה מאוד והמצריים לקחו אותה כדי שתהיה לאישה לפרעה. אלא ששרי הצדיקה התפללה לה' והוא הביא נגעים על בית פרעה ופרעה שיחרר אותה בעקבות כך ואף נתן לה מתנות והחזירה לבעלה אברם.
  • שלישי - אברם ושרי חוזרים לארץ כנען ביחד עם האחיין לוט, שהתעשר מכך שהיה לצד אברם. כעת בחזרתם התעוררו בעיות בעת מגוריהם יחדיו ולבסוף הם נפרדים בעת שלוט לוקח את צאנו ורכושו ועובר להתגורר בסדום ועמורה. כאשר לוט עזב, הקב"ה בירך את אברם שהוא יגדל ויפרוץ כחול אשר על שפת הים.
  • חמישי - לאחר נצחונו של אברהם במלחמה הוא מסרב להצעתו של מלך סדום לקחת את השלל, ולוקח רק את ההוצאות של המלחמה וחלק השלל השייך לאנשים שסייעו לו במלחמה ענר אשכול וממרא. בהמשך לכך, מסופר כיצד ה' מרגיע את אברהם שאין לו לפחד שבעקבות המלחמה התמעטו זכויותיו כי עדיין שכרו הרבה מאוד, ובמענה לטענה של אברהם שזה לא שווה לו כל עוד ואין לו בן שימשיך את דרכו, מבטיח לו ה' שמי שירש אותו יהיה מי שיצא ממעיו, ומראה לו את הכוכבים ומבטיח לו שלא יהיה ניתן לספור את זרעו כמו שלא ניתן לספור את הכוכבים.
  • שישי - ה' כורת עם אברהם את ברית בין הבתרים, בה הוא הובטח שזרעו ירש את ארץ ישראל, ושקודם לכך הם יהיו בגלות. השם ברית "בין הבתרים", ניתן על שם בתרי הבהמות שאברהם עבר באמצען. הגר, שִׁפחתה של שרי הפכה להיות אישה לאברם וילדה בן שנקרא ישמעאל (הגר הייתה בתו של פרעה מלך מצרים, אך כשראתה את הניסים שאירוע לשרי אמר שהיא מעדיף להיות שפחה לשרי מאשר נסיכה בבית אביה). הקב"ה הוסיף את האות ה' לשמו של 'אברם' ומאז נקרא שמו 'אברהם'.
  • שביעי - הקב"ה כורת ברית עם אברהם ועם זרעו אחריו: כל זכר בן שמונה ימים צריך למול את בשר ערלתו. גם שמה של שרי הוחלף לשרה. אברהם עבר ברית מילה, וכך גם כל בני ביתו. אברהם היה באותה עת בן תשעים ותשע שנים וישמעאל היה בן שלוש עשרה שנים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים