יצחק פלקסר
| יצחק דוד פלקסר | |
|---|---|
 חבר מועצת גדולי התורה | |
| הרב פלקסר | |
| לידה | י"ב בטבת תרע"ו |
| ולוצלווק, פולין | |
| פטירה | י' באייר תשנ"ט |
| ארץ ישראל | |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| השתייכות | חסידות גור |
| תפקידים נוספים | מראשי ישיבת שפת אמת גור וחבר מועצת גדולי התורה וראב"ד בית הדין של אגודת ישראל |
| רבותיו | רבי מאיר שפירא |
| תלמידיו | האדמו"ר מגור שליט"א ורבים מטובי חסידי גור. |
| חיבוריו | שערי יצחק |
הרב יצחק דוד פלקסר (י"ב בטבת תרע"ו - י' באייר תשנ"ט) היה חסיד גור ומעריץ של הרבי. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי מאיר שפירא. מראשי ישיבת שפת אמת גור, חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר 'שערי יצחק' (18 כרכים) על הש"ס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יצחק דוד פלקסר נולד ביום י"ב בטבת שנת תרע"ו בולוצלווק שבפולין לר' ישראל פלסקר שהיה נכדם של החוזה מלובלין ור"ה מאלכסנדר. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר את האדמו"ר מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת תר"צ עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' מאיר שפירא, שנהיה לרבו המובהק. לפני מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל. בשנת ת"ש התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת תש"ט התחיל לעבוד כר"מ בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' אברהם מרדכי אלתר מגור (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה שימש למעלה מחמישים שנה, עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת תשי"ב החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו. בשנת תשי"ט התמנה לחבר בית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" בירושלים. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה".
הרב פלקסר היה מוערך על ידי גדולי ישראל. בשנת תשי"ב כתב עליו הרב מצ'בין: "הרב הגאון החריף ובקי, זך השכל יקר ערך.. כאשר עיינתי בהם מצאתי עונג לנפשי לראות כי ברכה בו, ומפלפל בטוב טעם ושכל צח בסוגיות הש"ס ובראשונים ואחרונים."[1]. בשנת תשט"ז כתב עליו הגרצ"פ פראנק, רבה של ירושלים: "הרגשתי שעה של קורת רוח בעברי בין רוכסי פלפוליו העמוקים, כי הפליא עצה הגדיל תושיה.. צלל במים אדירים והעלה פנינים מאירים."[1].
בשנת תשנ"ז חלה וסבל יסורים וגם באותה תקופה למד תורה והשתדל להמשיך את שיעורי התורה שמסר. ביום י' באייר שנת תשנ"ט נפטר.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום ד' בניסן שנת תשל"ב, לקראת יום הולדתו השבעים של הרבי כתב הרב פלקסר יחד עם שאר חברי הבד"צ של אגודת ישראל[2], מכתב ברכה לרבי: "ישאו הרים שלום וגבעות ברכה, למעלת כבוד הגאון האדיר צדיק יסוד עולם פאר הדור כבוד קדושת מורנו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסהן שליט"א אדמו"ר מליובאוויטש, לרגל יום מלאות שבעים שנה לכבוד הדרת גאונו שליט"א. הננו בזה להביע את ברכותינו מעומקא דליבא, שיאריך כבוד קדושתו ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא. כבוד קדושת הדרת גאונו שליט"א העומד נס לעמנו הנדכא.. ומקרב רחוקים לאבינו שבשמים.. על כ"ק הדרת גאונו שליט"א אנו אומרים: "צדיק כתמר יפרח" - למרות שכל כחו ומרצו מושקע לעשות נפשות להשם יתברך ולוקח נפשות חכם, אף על פי כן "כארז בלבנון ישגה" - שלא נחסר כלום מגאונותו וגדלותו בכל חלקי התורה הקדושה. ויהי רצון שעוד ינוב בשיבה דשן ורענן יהיה, בימיו ובימינו תיושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ויזכה ונזכה כולנו לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן".
ביום י' בשבט שנת תשל"ז הגיע הרב פלקסר לראשונה להתוועדות של הרבי ב-770. לימים הגדיר את רשמיו מהביקור: "ראיתי את עיניו הקדושות של כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, והם מאירים כ"שני גלגלי חמה"! עיניים חודרות, עיניים מאירות, והחזיון הזה עודנו ניצב לנגד עיני![3]"
הרב פלקסר חתם על כרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון חוק מיהו יהודי שיהיה "כהלכה" ואף נאם בכנס מחאה לתיקון החוק שנערך בשנת תשמ"ג. הוא גם תמך במבצעים של הרבי ועודד את ההשתתפות בתקנת לימוד הרמב"ם היומי ומבצע תפילין. בחגיגת סיום המחזור השני של הרמב"ם נאם הרב פלקסר ודיבר על ה"ישר כח" שיש לתת לרבי מליובאוויטש את יסוד תקנת לימוד הרמב"ם. בדבריו הזכיר את תקנת הדף היומי של מורו ורבו, ר' מאיר שפירא ואת תקנת הדף היומי בתלמוד ירושלמי של האדמו"ר מגור והתקנה השלישית של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ללימוד הרמב"ם. הוא שיבח את שלושת הגדולים הללו שכל מהוויהם היה נתון רק לטובת עם ישראל[4].
בשנת תשמ"ט השתתף במעמד סיום הרמב"ם, שנערך בבנייני האומה ודיבר על כך שהתקנה הפכה את הרמב"ם לנחלת הכלל. במהלך נאומו אמר: "מכיון שלפני כמה חודשים מעל הבימה הזאת, ביזו את גדול הדור, קדוש ה', שכל ימיו, לרבות הלילות, כולם קודש לקרב את ישראל לאבינו שבשמים, שהרי אין מקום נידח שיד ליובאוויטש לא מגיעה לשם לקרב רחוקים, וידו של הרבי נטויה על כל יהודי לקרבו לאביו שבשמים. חמור ביותר הדבר, שהקהל שהיה נוכח כאן באותו מעמד, ובהם גם תלמידי-חכמים, לא מיחו. יש צורך דחוף לתקן מה שעדיין לא קיימו עדיין חובת המחאה על הפגיעה בגדול הדור, שיודע כל התורה כולה, בנגלה ובנסתר. על כל אחד מוטל המחאה והתפקיד לגרש את שנאת החינם. למחות, אם כי לא באלימות, ולא להשיב בשנאת חינם". בסיום דבריו אמר, כי יש לו בקשה לקהל: שיעמדו על רגליהם, וישמיעו מחאה נמרצת שלושה פעמים: "אנחנו מוחים, אנחנו מוחים, אנחנו מוחים!"
בכינוס פתיחה של "ישיבות עולם" של יד לאחים אמר: "רואים גם את הכתבים[5]. רואים בהם את כל התורה כולה. בבלי ירושלמי ראשונים וכל הפוסקים. אבל בעיקר רבותי, "גבורי כוח ועמליה בטהרה". גבור בכוח היינו שכל כוחו וכל מרצו בכל רמ"ח אבריו, מוקדש לתורתנו הקדושה, לקירוב רחוקים, להשפיע על צעירי הצאן לאחוז בדרכי התורה והמצוה.. הרי דרך עבודתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש היא בגבורה שלמעלה מהטבע. אחרת אי אפשר להשיג מסירות נפש, איך שהקריב עצמו. לילות שלמים לא עלה על יצועו, כמעט שלא היה ישן לגמרי. ראוהו מקבל ל"יחידות" מתחילת הלילה עד 5:00 לפנות בוקר, ולמחרת חוזר לעבודתו הרגילה כלא היה. איך ייתכן דבר שכזה בדרך הטבע?! וכך זכה ושיגר את ה"טילים" שלו לכל העולם כולו. הוציא יהודים שכבר שקועים היו במ"ט שערי טומאה רח"ל."
בשנת תשמ"ט מסר הרב פלקסר מחידושי התורה שלו להדפסה בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובכמה קובצים תורניים לכבודו של הרבי. בשנת תשנ"ה מסר פלפול תורני "בענין חיבת הקודש" להדפסה בספר "אור עולם" לכבודו של הרבי, ובפתחו כתב דברים מרגשים על גדלותו של הרבי "שמסר כל חיי נפשו הטהורה ומאודו למען הקרובים והרחוקים בכל קצוי תבל, לקרב לבותיהם לאביהם שבשמים, והוציא יקר מזולל ניצוצות הקודש שנפלו לתהום רבה, לזככם להעלותם ולטהר נפשותם, ולהכניסם תחת כנפי השכינה".
שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פלקסר היה מגדולי הלוחמים נגד ויתור על חלקים מארץ הקודש. כמה פעמים העלה על נס את ראייתו ארוכת הטווח של הרבי, אשר כבר בעת "קמפ דיוויד" זעק ש"הסכם השלום" יביא סכנת נפשות רח"ל לעם היושב בציון. באסיפת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בראשות נשיא המועצה כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א, ביום כ"ב באלול תשנ"ג בירושלים דיבר שהחזרת שטחים הופכת את ארץ ישראל לגטו והכריז "בשום פנים ואופן לא נסכים להכניס את עם ישראל בסכנת נפשות"! ביום ד' בניסן תשנ"ח, בחגיגת סיום הרמב"ם, דיבר שוב נגד מסירת שטחים לערבים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 62-66.
- חנוך ריגל, כארי יתנשא - ביוגרפיה מקיפה על הרב פלקסר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נאומו של הרב יצחק פלקסר בסיום הרמב"ם תשמ"ט
- אתר חב"ד און ליין - טקסט מנאומו בסיום הרמב"ם תשמ"ט - שטורעם
- כרך בסדרת 'שערי יצחק' -
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מתוך ההסכמה לספרו.
- ↑ הרבנים ר' שלמה שרייבר ר' אהרון ברנשטיין ור' ישראל גרוסמן.
- ↑ מדבריו בכינוס של יד לאחים
- ↑ בסיום דבריו אמר "ושנזכה לגאולה שלימה בקרוב בקרוב ממש ממש. ומה הם ראשי התיבות של "ממש" - ממ"ש ר"ת - מרן מאיר שפירא. ממ"ש ר"ת - מורה מורנו שמחה (מגור). ממ"ש ר"ת - מרן מנחם שניאורסאהן.. ממ"ש הוא גם ר"ת של שלשת השמות: מאיר, מנחם, שמחה".
- ↑ הכוונה לכתבי הרבי.