עקב (איבר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:05, 13 באוקטובר 2023 מאת יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←‏והוא יגוד עקב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

המונח "עקב" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרשה בספר דברים, ראו פרשת עקב.

איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

העקב הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל המשמש כ"בולם זעזועים", ומאפשר את ההליכה לכל הגוף כולו. העקב הוא האיבר היחיד עם בשר ועצמות שלא ניתן להזיזו, ובנוסף לכך עצבי תחושה שבו מועטים (לדוגמא, ניתן להכניסו למים חמים מאד ששאר הגוף נכווה בהן).

בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש (אין בו שרירים ולא ניתן להזיזו, ונחשב לבחינת ה"דומם" שבאדם[1]), הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין מלאך המוות שבאדם[2] שבספירות הכוונה על ספירת המלכות[3].

העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה[4], שאין בה מצד עצמה חיות ורגש.

אצל האדם, העקב הוא בחינת דומם, והוא בחינת הממוצע בין האדם ובין האדמה שעליה הולך[5].

עם זאת, בעקב יש מעלה שאין באיברים האחרים, והוא התגלות הרצון שהוא בתוקף דווקא באיבר זה, כפי שרואים שאדם שרוצה לבדוק את חמימות המים מצליח לפעול זאת דווקא באמצעות העקב[6].

ובעבודת האדם וכן בהשוואה של כללות הדורות לקומת האדם, כאשר הדור האחרון הוא בחינת העקב (עקבתא דמשיחא), וכך גם דווקא אצל אנשים פשוטים שלא מאיר בהם הרגש והמידות והם בחינת ה'עקב' שבדור, בהם דווקא מתגלה כח המסירות נפש[7], הן מצד זה שכוחות השכל והרגש לא מעלימים ומסתירים על הרצון, והן מצד זה שהעקב דווקא הוא כלי לגילוי הרצון[8].

בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה.

בנוסף מבואר בחסידות, שדווקא כשמרימים את העקב (האיבר הנחות והנמוך שבגוף) מתרומם הגוף כולו, ועד שהעקב מנשא ומרומם גם את הראש[9]. וכפי שרואים בשעת הריקוד (שדווקא על ידי הריקוד ברגליים נפעלת השמחה בגלוי גם בראש), ועל דרך זה ברפואות שונות (שרפואה ברגל פועלת לטובה גם על הראש ומביאה אותו לתיקון ושלימות[10].)

מובאות בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

יעקב אבינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידתו של יעקב אבינו היא מידת האמת, כפי שנאמר "תתן אמת ליעקב", קו האמצע שבדוגמת הבריח התיכון בבריחי המשכן - מבריח מן הקצה אל הקצה, כי מהותה של האמת שאינה משתנה.

דבר זה בא לידי ביטוי גם בשמו, המורכב מהאותיות י' עקב, כאשר האות יו"ד מורה על בחינת החכמה ראשית הספירות, והעקב מורה על תכלית הירידה, שמהבחינה העליונה ביותר ועד לבחינה התחתונה ביותר - זו אותה מהות[11].

והוא יגוד עקב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בברכתו של יעקב לבניו, מברך את גד[12]: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב", כאשר פסוק זה נכלל אף בנוסח קריאת שמע שעל המיטה (שם כופלים את הפסוק ואומרים אותו גם בסדר הפוך, מהסוף להתחלה).

מפרשי המקרא מבארים שיעקב שיבח את גבורתו של גד שחזר מהמלחמה באחרונה והיה המאסף בגלל גודל גבורתו.

בחסידות מבואר שהפירוש ב'עקב' הוא גם מלשון אחרית הימים, התלוי בכיבוש הארץ ועד למקומות הכי נמוכים בחינת 'עקב' שזהו בכוחו של שבט גד שהיה גם החלוץ למסור את הנפש על נחלת הארץ, והוא בחינת היחידה שבנפש.

ופירוש הפסוק "והוא יגוד עקב", שמכנים את הקב"ה בלשון נסתר, היות ומדובר על בחינת עתיקא המתגלה דווקא על ידי העבודה בבחינת המעשה, בחינת עקב שבאדם[13].

הערות שוליים

  1. כל נברא כלול מארבעת הבחינות דצח"מ, ובחינת הדומם שבמדבר הוא העקב. (לקו"ש ד' ואתחנן אות ו'.
  2. אבות דרבי נתן ספל"א.
  3. אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.
  4. מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ראה באור התורה שבהערה הקודמת.
  5. שיחת שבת פרשת תזריע תשכ"ה.
  6. ראו לדוגמא שיחת י' שבט תש"כ, סה"מ תרפ"ד ע' רצ ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. תש"ט ע' 119 ואילך. ובעוד ריבוי מקומות.
  7. שיחת ערב ראש השנה תשכ"ג, כ"ט אלול תשכ"ב, ובעוד ריבוי מקומות (ראה בנסמן בהערות שם, ועוד).
  8. שיחת פרשת תזריע תשכ"ה סעיף י'.
  9. לקו"ש חלק כ' עמוד 267 ואילך.
  10. לקו"ת ר"פ נצבים. ובכ"מ.
  11. תורה אור וישב כז, ב. ויצא כא ואילך. ועוד.
  12. בראשית מט, יט.
  13. אור התורה בראשית, ויחי עמוד שפב. שיחת עשרה בטבת תשמ"ה. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 11.