תומכי תמימים יצהר
| תומכי תמימים מצפה יצהר | |
|---|---|
 מבנה הזאל של הישיבה (חורף תשע"ג) | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשע"ב |
| מיקום | מצפה יצהר |
| מייסד | ר' איציק סנדרוי |
| ראש הישיבה | הרב שי הרמתי |
| מנהל גשמי | ר' איציק סנדרוי |
| מספר תלמידים | 50 |
ישיבת תומכי תמימים מצפה יצהר (נקראת גם ישיבת חיילי בית דוד) הוקמה בשנת תשע"ב[1], על ידי ר' איציק סנדרוי, מגבעה הסמוכה ליישוב יצהר - מצפה יצהר. הישיבה נפתחה על פי הוראה של הרבי שהתקבלה באגרות קודש לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ביצהר, ביישובים הסמוכים ובסיסי צה"ל.
הקמת הישיבה
בתחילת שנת תשע"א התחיל ר' איציק סנדרוי לקבל הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת ישיבת תומכי תמימים ביצהר. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם משפיעים ובי"ט כסלו הוחלט על פתיחת הישיבה[2]. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ביו"ד שבט.
במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה ישיבה גדולה, במתכונת של תומכי תמימים "על דרך כבליובאוויטש", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.
לגבי שבתות וחגים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.
בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מישיבת חב"ד בצפת, על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו לשבת, אז נערכה התוועדות לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.
באחת משבתות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה ו'סדר חסידות' הראשון.
בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים בחסידות.
בחודש אלול, תחילת שנת הלימודים תשע"ב נפתחה הישיבה באופן רשמי[3], עם 10 בחורים. נכון לשנת תשפ"א לומדים בישיבה כ-50 בחורים[4].
בשנת תשע"ו התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.
בשנת תשפ"ב נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה. המבנה החל להיבנות עוד בקיץ תשפ"א, וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.
מבנה הישיבה
בקיץ תשע"א התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה העתידי, בצורת 770. בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של איציק סנדרוי. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה לזאל, שהחל לשמש גם כבית הכנסת של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל[5].
בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה[6]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים מעשרות שנים.
בתחילת קיץ תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף תשע"ד.
המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת כפר תפוח, בחודש אייר אותה שנה.
בי"ט כסלו תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לישיבה[7] בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.
בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה. לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".
פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל
התמימים הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות הבית חב"ד ביצהר, בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב[8] ובבסיסי צה"ל.
בליל שישי (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע להתוועדויות חסידיות במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי תניא בישיבות.
ביום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת בחגים, כמו חג החנוכה, חג הפורים, לפני חג הפסח ובחגי חודש תשרי.
ברוב ימות השנה נמצא ביישוב טנק מבצעים אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים בשומרון ובבסיסי צה"ל.
בנוסף מקיימת הישיבה התוועדויות[9] ביומא דפגרא בבית הכנסת ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף בית חב"ד ביצהר.
בכ"ד שבט תשע"ג, בעת סעודת שבע ברכות, ביקר מח"ט שומרון בישיבה[10].
יומיים לאחר מכן, בכ"ו שבט הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה להתוועדות חסידית בה ניגנו ניגונים ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים[11].
צוות הישיבה
הנהלה רוחנית:
- הרב יוסף יצחק ויינר ר"מ ומשפיע.
- הרב שניאור ציק - משפיע.
- ר' שניאור סנדרוי - משגיח.
- ר' בועז לוי - ר"מ.
- ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.
- ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.
הנהלה גשמית:
- ר' איציק סנדרוי - מנהל.
צוות הישיבה בעבר:
- הרב שי הרמתי - ראש הישיבה.
- הרב יחזקאל נואמה - ראש הישיבה ומשפיע.
- הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
- ר' דוד שניאורסון - משפיע.
- ר' משה גורביץ' - ר"מ.
- ר' משה חביב - משפיע.
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הישיבה.
- מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה באתר חב"ד אינפו
- סיכומה של שנה
- בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי
- כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר
הערות שוליים
- ↑ הידיעה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ הידיעה על פתיחת הישיבה.
- ↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.
- ↑ כתבה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ ידיעה באתר הגאולה.
- ↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס, בהילולת יהושע בן נון.
- ↑ התוועדות ביו"ד שבט.
- ↑ מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ כתבה באתר חב"ד אינפו.