תפלת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפלה הנאמרת בבוקר יום השבת לפני קריאת התורה ותפלת מוסף.

מהלך התפלה

תפלת שחרית של שבת מבוססת ברובה על קטעי תפלת שחרית הנאמרת מידי יום מימות השבוע, אך בשבת התוספו לה קטעים אל סדר התפלה, ושונו קטעים מימי החול לקטעים המתאימים לשבת.

התפלה נפתחת באמירת החזן את ברייתת ר' ישמעאל כשהוא מסיים בקול את קטעו האחרון של הברייתא ואומר את הקטע "יהי רצון מלפניך ה' אלוקנו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך", ועובר לקדיש כשהקהל עונה אחריו אמן, כפתיחה הרגילה מידי יום .

לאחר מכן מתחילים בתפלת הודו, מזמור שיר חנכת הבית, ה' מלך, והושיענו, ובמקום להמשיך ולהגיד את המזמור הרגיל למנצח בנגינות שיר, אומרים את המזמור למנצח מזמור לדוד, וממשיכים באמירת מזמורי תודה ושבח לה', בשונה מימי החול בהם אומרים אחרי המזמור את תפלת לשם יחוד.

מנהגים

בשונה מימות החול בהם נהוג ששליח צ יבור אחד מתפלל מתחילת התפילה ועד סופה, בשחרית של שבת נפוץ בקהילות רבות וכן בין חסידי חב"ד, ששליח ציבור אחד עולה מתחילת התפילה ועד 'נשמת כל חי' (ועד בכלל), ולאחר מכן מחליף אותו שליח ציבור אחר שמתחיל באמירת 'שוכן עד' ועד לאחר קריאת התורה.

אצל חסידי חב"ד, עיקר עבודת התפילה של ימות השבוע כולו היא בתפילת שחרית של שבת, כאשר גם אלו שאינם יכולים בשאר ימי השבוע ללמוד חסידות באריכות כהכנה לתפילה ולהתפלל במתינות, יכולים לנצל את יום השבת להתפלל כפי שחסידות דורשת.

בשנים האחרונות התפשט המנהג לחזור נקודה מתורת הרבי באמצע התפילה, כשברבים מבתי הכנסת נוהגים לעשות זאת קודם קריאת התורה, אך יש הטוענים כי על פי השמועה הביע הרבי תמיהה על מנהג זה שמקדימים 'תורה שבעל פה' ל'תורה שבכתב', ונוהגים לעשות זאת רק לאחר קריאת התורה והחזרת ספר התורה לארון הקודש.

בחסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.