יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)
הרב יהודא אריה אלתר היה בנו הרביעי של האדמו"ר פנחס מנחם אלתר מגור.
תולדות חיים
הרב אלתר נולד ביום ט' שבט תשכ"א לרבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'), ונקרא על-שם ה'שפת אמת', "יהודה אריה". לאחר הברית נודע כי לשפת אמת קראו גם לייב אלא ששם זה השתקע, והשם שונה ל'יהודה אריה לייב'.
כבר בצעירותו נודע כלמדן עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד להסטייפלר.
בחודש סיוון תשל"ט נלקח לחתן על ידי ר' מנשה קליין מאונגוואר והחתונה התקיימה בארצות הברית בחודש אלול תשל"ט בהשתתפותו של רבי שמחה בונם אלתר[1]. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.
בהגיעו לירושלים נקרא ר' ארי' לשמש כרב ומורה צדק בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש כולל גור בירושלים.
קשריו עם חב"ד
בילדותו, מצאו אותו מתפלל בדבקות בסידור נוסח הרב בעל התניא. נודע לו על גירסא כי דודו אדמו"ר ה"בית ישראל" מתפלל בנוסח זה, והוא השיג את הסידור בהשאלה מאת חבר כדי להכיר את הנוסח. (ארי שבחבורה, ניו יורק תשמ"ט, עמ' ט).
בעת השבע ברכות שלו, עוד לפני שחזרו לארץ, בי"ג אלול, נכנסו המחותנים עם החתן ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס[2]. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי החתונה והשבע ברכות ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.
בימים הסוערים בין חב"ד וגור לבין חלק מהציבור הליטאי היה ר' ארי' המקשר בין חסידי חב"ד והועד למען שלימות העם, לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.
בשנת תשמ"ה היה בין מארגני סיום הרמב"ם בירושלים.
לאחר פטירתו, בחלוקת דולרים של ז' מרחשוון תש"נ, עבר חתנו של הפני מנחם ומסר בשליחותו ספר שבנו ר' יהודה אריה הוציא לאור. הרבי קיבל את הספר באומרו "יישר כח גדול ויפוצו מעיינותיו חוצה. אני תמיד מדבר בנוגע ליפוצו מעיינותיך חוצה..."[3].
פטירתו
בחודש אלול תשמ"ז, בעת שיצא ר' ארי' לתפילת שחרית פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' בבית רפואה כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך כוס של ברכה כאשר עבר לפניו העסקן ר' אלימלך ניימן התעניין: "מה שלום האחיין (של הלב שמחה)?", ודיבר על סוג הפגיעה במוח ודרכי הרפואה. בערב סוכות שלח הרבי את המזכיר ר' לייבל גרונר לבדוק מה שלום ר' ארי'[4].
בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות תשמ"ח נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול[5], כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים.
בנו
- הרב אברהם מרדכי - ר"מ בירושלים.