תגים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האות תגים
{{{תמונה}}}
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

התגים הם עיטורים המופיעים על חלק מהאותיות בכתב סת"ם.

בנוסף ליופי שהתיוג מוסיף לאותיות, יש לו משמעות פנימית, הן ברמה ההלכתית כפי שמסופר בגמרא שרבי עקיבא היה דורש את כתרי האותיות, והן על פי פנימיות התורה.

תיוג האותיות

האותיות בכתב סת"ם מחולקים לשלוש קבוצות:

  • אותיות א, ו, כ, ל, מ, ס, פ, ר, ת (מלאכ"ת סופ"ר) - ללא תגים.
  • אותיות ב, ד, ה, ח, י, ק (בד"ק חי"ה) - תג אחד.
  • אותיות ג, ז, ט, נ, ע, צ, ש (שעטנ"ז ג"ץ) - שלושה תגים.

אצל חלק מהסופרים נהוג כיום לכתוב את הכתב כולו ללא תגים, ורק לאחר השלמת הכתיבה להוסיף את התגים, כשלעיתים הדבר נעשה אף לאחר הבדיקה הראשונית[1], כדי לחסוך את הזמן של התיוג, במקרה שימצא פסול בכתיבה וכן מטעמי נוחות.

בתיוג האותיות יש להיזהר שלא לפסול את הכתב ולמנוע מציאות שהתגים יגעו אחד בשני, כשיש סופרים המשתמשים בעט ברזל מיוחד הנקרא רפידוגרף, כשיש סופרים המהדרים לתייג עם הקולמוס עצמו.

בתיוג מזוזות ותפילין ישנם תגים מיוחדים לפי קבלה הנקראים "תגי קבלה" אותם מוסיפים לכל האותיות בשם הוי' וכן באותיות מסויימות נוספות.

בחסידות

מקומם של התגים הוא בבינה[2], דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה.

התגים מורים על כח הצומח, וכמו שכח הצומח עולה כלפי מעלה כך צורת התגים -שעולים כלפי מעלה. וכמו שהצומח מחובר לארץ ולא יכול להתנתק ממנה, כך התגים חייבים להיות מחוברים לאותיות (בשונה מהניקוד וכדומה, שמנותק מהאותיות עצמם)[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעיקר בתפילין ומזוזות, שלא ניתן לתקן במקרה שנמצא פסול.
  2. אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.
  3. אור התורה אמור תקפט. יתרו א'ג.