זלמן קליימן

הצייר החסיד ר' זלמן קליינמן^[1] (תרצ"ג - י"ח מנחם אב תשנ"ה), היה צייר חסידי ובעל מסירות נפש.

תולדות חיים

נולד בשנת תרצ"ג ברוסיה, לאביו ר' יעקב קליימן, יליד ורשה שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה, ולאמו מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה.

בילדותו התגורר בלנינגרד. בקיץ תש"א, כאשר היה בגיל שמונה, פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. בלית ברירה, לאור המצב נאלצו ר' יעקב קליימן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לבית יתומים נוכרי בסיביר באזור העיר צ'ילאבינסק. כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים.

בשנת תש"ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.

לאחר המלחמה הוא אותר על ידי דודתו איטה שהביאה אותו לבית חמיה - הרב נחום שמריהו ששונקין, שהעבירו לתלמוד תורה מחתרתי בו הרב גורביץ' לימדו את אותיות הא"ב.

ב'בריחה הגדולה' בשנת תש"ז, יצאה משפחת ששונקין עם 'ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליימן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי פולין. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים לאוסטריה, ומשם לגרמניה ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה בפריז שבצרפת, שם שהו כשנתיים וחצי.

לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, הם עלו לארץ ישראל באמצעות אניית "ארצה".לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בפרדס בלוד.אהבתו של ר' זלמן לגבי מלאכת הציור, גרמו לעזיבתו את הישיבה ולעבור לגור בכפר חב"ד. שם הוא החל להתמסר למלאכת הציור.

בשנת תשי"ד הוא התגייס לצבא, במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים".

בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע לארצות הברית כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו שאם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא בפריז שבצרפת.

הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכו ת ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לקראון הייטס ארצות הברית. הוא היה מקורב לצייר הנדל ליברמן, ואת הקריירה שלו בציור הוא החל באיור העיתון אלגעמיינער זשורנאל.

נפטר ביום י"ח מנחם אב תשנ"ה.

ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים 'לחיות' ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות מולי"ם רבים משלבים בספריהם את ציוריו.