נשיאי חב"ד פלעגן מעביר זיין איין פרשה אדער צוויי דאנערשטאג ביינאכט אור ליום שישי. פרייטאג אחר חצות פלעגט מען אנהויבן נאכאמאל פון אנהויב, און מעביר זיין די גאנצע סדרה מיט דער הפטורה. שבת אינדערפריה פאר'ן דאוונען פלגעט מען מעביר זיין נאכאמאל פון שביעי. ווען עס איז אויסגעקומען צוויי הפטורות, האט מען געזאגט הפטורת הסדרה ביום ששי, און די אנדערע הפטורה (פון שר"ח, מ"ח וכו') שבת.
החלומות הטובים בעניני תורה שמודיעים בחלום, בא על פי הרוב על ידי שקידה גדולה בתורה ביום, דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק בעבודה שבלב ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה נשמתו עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא כמבואר בזהר, הנה אז מודיעים לו חדושי תורה בגליא שבתורה או בפנימיות התורה, איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום.
תרגום האידיש: נשיאי חב"ד היו מעבירים פרשה או שניים ביום חמישי בלילה (ליל שישי). ביום שישי אחר חצות היו מתחילים עוד הפעם מהתחלה ומעבירים את כל הסדרה עם ההפטרה. שבת בבוקר קודם התפילה היו מעבירים עוד הפעם משביעי. כשיצא שיש שתי הפטרות, היו אומרים את ההפטרה של הסדרה ביום שישי וההפטרה האחרת (של ראש חודש, מחר חודש וכו') בשבת.
