פרשת תרומה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בספר שמות (פרק כ"ה פסוק א' עד פרק כ"ז פסוק י"ט).

הפרשה בקצרה

הקדמה - בפרשה הקודמת, פרשת משפטים, מסופר על משה רבינו שעלה להר סיני על מנת לקבל את התורה מאת ה', בפרשת תרומה התורה ממשיכה את סיפור המאורעות.

  • ראשון - ה' מדריך את משה לקחת תרומה מאת כל איש שירצה לתרום מעם ישראל, תרומה של זהב, כסף ונחושת וכן שאר חומרים חשובים על מנת להשתמש בהם לבניית המשכן וכליו. ה' גם מצווה לבנות את הארון שבתוכו ישכנו לוחות הברית שניתנו לעם ישראל על ידי משה.
  • שני - מכסה הארון צריך להיעשות מחתיכה אחת של זהב טהור, כולל שני הכרובים (לכל אחד פני תינוק). הכרובים הוצבו בשני צידי הארון והם מסוככים בכנפיהם לכסות את הארון מלמעלה. כמו כן מוזכר בקצרה הציווי להכין את לחם הפנים שיונח על השולחן הטהור.
  • שלישי - הציווי להכין את המנורה שנעשתה מחתיכה אחת של זהב טהור, בעבודת יד, עם מקום לשבעה נרות, והיא כוללת כוסות, כפתורים ופרחים המעטרים אותה. רש"י מספר כי משה התקשה בהכנת המנורה, ולכן ציוה עליו ה' לזרוק את חתיכת הזהב לתוך האש, וה' יצר את המנורה. בהמשך מדריך ה' כיצד להכין את עשרת המסכים המכסים את המשכן חמישה מחוברים יחדיו והחמישה האחרים מחוברים יחדיו. המכסים מיוצרים מפשתן יוקרתי הארוג באמנות עם חוטים בצבעים כחול, סגול וארגמן.
  • רביעי - הדרכה לבניית קירות המשכן על ידי חיבור בשקעים וטבעות. הלוחות עשויים מעץ ארז, ורש"י מציין שיעקב אבינו נטע עצי ארז במצרים כיון שידע שבעתיד יצטרכו בניו לבנות את המשכן מעצים אלו בעת היותם במדבר.
  • חמישי - הציווי להכנת פרוכת התלויה בין הקודש ובין קודש הקדשים. מעבר לפרוכת, בקודש הקדשים נמצא ארון הברית שבתוכו הלוחות. בחלק החיצון הנקרא קודש נמצאת המנורה המנוחת לכיוון דרום וכן השולחן הפונה לכיוון צפון.
  • שישי - הציווי לבנות את המזבח שאף הוא נבנה מעץ ארז. למזבח ישנם ארבע קרנות והוא כולו מצופה בנחושת, וכן כל הכלים שהוכנו לשימוש על המזבח הינם מנחושת.
  • שביעי - בניית חצר המשכן ובבניית השערים לכניסה אליו.

בתורת החסידות

בפירוש "ארגמן" נחלקו הרמב"ם והראב"ד: הרמב"ם פירש "שהוא הצמר הצבוע אדום"[1] ועד"ז פירש האבן עזרא "כדמות אדום", והראב"ד[2] פירש ש"ארגמן ארוג משני מינין או משלשה צבעין על כן נקרא ארגמן".

והנה מלשון רש"י משמע שלא ס"ל כשתי השיטות הנ"ל, שהרי ממה שכותב "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שזהו שם של צבע אחד ולא כמה צבעים ארוגים יחד, כשיטת הראב"ד. וגם מסתימת לשונו "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שלא ס"ל שהוא "אדום", כשיטת הרמב"ם, דאם כן הו"ל לפרש שצבעו אדום, כמו שפירש ש"תכלת . . צבעו ירוק". ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שיטה שלישית - ש"ארגמן" הוא צבע בפני עצמו[3].

הרבי מליובאוויטש אומר[4] שהוכרח רש"י לפרש שארגמן הוא צבע בפני עצמו, כי שתי השיטות הנ"ל - כמה צבעים ביחד וצבע אדום - כבר נכללו בדברים שנתפרשו לקמן:

  • "שלשה צבעין" – פירוש הראב"ד לארגמן – מצינו ב"עורות תחשים" שפירשו רש"י שיש בו ריבוי גוונים[5].
  • "אדום" – פירוש הרמב"ם לארגמן - הוא "תולעת שני"[6].

ועל כן פירש רש"י שארגמן הוא צבע בפני עצמו שאינו כלול במינים האחרים.

עשירות

הרבי מסביר[7] על המיוחדות של ה"זהב" (ר"ת זה הנותן בריא) ועל כך שהתורה מונה אותו כדבר הראשון שבני ישראל תרמו לבנית המשכן בניגוד לכאורה לסדר ההגיוני וכן על השיכות של הזהב לחודש אדר. בשיחה הרבי מלמד שעל כל יהודי להיות עשיר מופלג, בגשמיות וברוחניות וכן שעבודת ה' צריכה להיות מתוך שמחה.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. הל' כלי המקדש פ"ח הי"ג
  2. בהשגות להל' כלי המקדש שם
  3. וראה תו"ש עה"פ (אות מו) ובמילואים לשם ס"ב (נדפסו בסוף כרך כב)
  4. לקוטי שיחות חל"א עמ' 144
  5. רש"י ד"ה תחשים
  6. פרש"י ישעי' א, יח. וכן פירשו הרשב"ם והראב"ע כאן, ועוד. וראה רש"י גיטין סט, ב ד"ה אהלא. רש"י ע"ז כח, ריש ע"ב ד"ה שב
  7. דבר מלכות לפרשת תרומה.