משתמש:שמואל חיים/רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)
ערך זה הינו הוספות לערך על הרבי כחלק מהמאמץ להפוך אותו למומלץ, הערות יתקבלו דף השיחה בלבד.
| רבי מנחם מענדל שניאורסון | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד | |
| הרבי מליובאוויטש, מלך המשיח | |
| לידה | י"א בניסן תרס"ב |
| ניקולייב, רוסיה | |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| רבותיו | רבי לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ |
| תלמידיו | חסידי חב"ד ברחבי העולם |
| חיבוריו | ראו בפסקה - תורתו ומשנתו |
רבי מנחם מענדל שניאורסון (באידיש שניאורסאהן) המכונה הרבי מלובביץ'[1] ובחסידות חב"ד הרבי, הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל השליחות, וכן עשרת המבצעים שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה למשיח ופעילות להחשת הגאולה.
בג' בתמוז תשנ"ד נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות נצחיות חייו בדורנו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים להתגלות הרבי כמלך המשיח[2], ונוהגים באחדות החסידים, כהוראת הרבי.
תולדות חיים
מחכה להכרעות ההצבעה.
בהנהגת חסידות חב"ד
מהותו כרבי
מקורות "משבחי רבי"
בטיפול, נא להמתין...
פעולותיו
| ערך מורחב – פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי |
בטיפול, נא להמתין...
"יחידות" ו"חלוקת דולרים"
|
| ערך מורחב – יחידות • חלוקת דולרים |
בטיפול, נא להמתין...
ברכותיו ומופתיו
https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3607191
בטיפול, נא להמתין...
ניצחיות חייו
|
| ערך מורחב – נצחיות חייו של הרבי |
בטיפול, נא להמתין...
פועלו והשפעתו
בוצע - הפסקה בסדר.
תורתו ומשנתו
הוספות אודות טכנולוגיה, מעמד האישה.
היחס לארץ ישראל
|
| ערך מורחב – מדינת ישראל • שלימות הארץ • הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות |
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים (אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ) התנגד לרעיון הציוני, עם זאת ראה במדינת ישראל כ"נס הצלה"[3], אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון)[4].
הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי גם התנגד רבות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שסברו שמסירת שטחים יכול להביא לפיקוח נפש[5], הרבי גם התנגד למסירת שטחים מסיבה הלכתית, וחזר פעמים רבות על ההלכה בשולחן ערוך ש"נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם"[6][7].
עם זאת לא עלה הרבי לארץ ישראל אף פעם, לרבים ששאלו אותו אודות כך ענה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו אדמו"ר הריי"צ[8], בשיחה פומבית משנת תשי"ט נימק זאת הרבי בכך ש:"ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה""[9].
משיח
""(למדתי פיזיקה בסורבון) אני מכיר, יודע ומאמין בחוקי הפיזיקה ובאותה אמונה פיזית פשוטה אני מאמין במשיח, שהוא יהיה משיח בשר ודם ממש, שאפשר לנגוע בו למשש אותו וללכת אחריו. הוא יבוא[10]"
"כיצד יכול הוא לנוח ולשקוט כאשר עדיין לא באה הגאולה האמיתית והשלימה? .. היתכן שאינו מרעיש עולמות בקריאה וצעקה 'משיח נאו'?[11]"
"הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור העניין אליכם. עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש![12]"
מעמד האישה
אודות מעמד האשה ביהדות, אמר הרבי[13], כי מצד חושך הגלות, נוצר בלבול בקשר למעמדה של האישה, עד שהופכים חושך לאור ואור לחושך, היפך השכל האנושי והיפך האמת. לדעת הרבי, התנועה 'לשחרור האישה', הביאה לתוצאה הפוכה בהחלט, ודווקא היא יצרה אצל נשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר. הרבי סבר, שאם בדורות הקודמים לא היו הנשים בעלות פעולה מטעם 'כל כבודה בת מלך פנימה', הרי בימינו יש הכרח בדבר[14]
אמונה
"כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן."[15]
"כאשר אנו פותחים עיניים ורואים מעבר לערפל, אל מה שמאחורי החזות החיצונית הגסה הבוטה והצורמת, אנו יכולים להבין שבני אדם אינם באמת כפי שהם נראים, הם שונים! מה שנראה בעיננו כעולם של כפירה אינו אלא עולם של אנשים הבוכים ומבקשים אמונה, מתחננים לאמונה. אך מאחר שהם מתביישים לקרוא לאמונה בשמה, הם מכנים אותה באלף שמות אחרים. הם אומרים זאת בדרכם שלהם" [16]
"כולם אומרים: 'תראה לי את אלוקים, ואז אני אאמין'. אבל זה לא עובד כך: קודם מאמינים באלוקים, ואז רואים אותו" [16]
תורה ומדע
"האם יש צורך להזכיר למדענים שומרי תורה ומצוות אשר חשים עדיין באי נוחות ביחס לכמה אמיתות "מיושנות" של התורה נוכח "היפוטזות" מדעיות - את עקרון "אי הקביעות מראש" של הייזנברג?! בעקרונו זה שם קץ לקביעה המדעית שהיתה נפוצה בזמנה, שהקשר בין סיבה ותוצאה הוא מכני וישיר. כיום אין זה מדעי כלל, לראות במאורע מסוים תוצאה הכרחית של מאורע אחר, אלא רואים זאת כתוצאה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר" [17]
"כיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה."[18]
"אין המדע מהווה סתירה לדת. אני מבסס קביעה זו על התגליות המדעיות החדישות ביותר.לפני כמאה וחמשים שנה חשבו שמדעי הטבע הן אמיתות מוחלטות. קנט ואיינשטיין הוכיחו שלא כך הדברים, היינו שהמדע לא יוכל לעולם לקבוע אמת מוחלטת...בזמנו של הרמב"ם סברו המדענים כי הם הגיעו אל האמת המוחלטת. לעומת זאת כיום, טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, כי אין הם יודעים את האמת המוחלטת."[19]
ניגוניו
בוצע - הפסקה בסדר.
הערות שוליים
- ↑ בכתיב מסורתי, הרבי מליובאוויטש
- ↑ זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
- ↑ יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.
- ↑ הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל
- ↑ לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489
- ↑ אור החיים, סימן שכ"ט
- ↑ מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט
- ↑ ספרו של הרב גורן "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר
- ↑ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
- ↑ תשכ"ה (1964) במהלך ראיון ל"מעריב"
- ↑ שיחת שבת פרשת צו תשמ"ה
- ↑ השיחה הידועה
- ↑ התוועדויות, תשמ"ה, א, עמוד 128
- ↑ תורת מנחם התוועדויות, תשי"ד, ב, עמוד 66.
- ↑ במכתב לאברהם שלונסקי - אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב
- ↑ 16.0 16.1 www.hidabroot.org/article/222341 באתר הידברות
- ↑ ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית
- ↑ שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב
- ↑ מ"יחידות" של אחד הפרופסורים - נדפס באמונה ומדע עמ' 143