דבר מלכות שופטים
דבר מלכות שופטים זהו אחד משיחות הדבר מלכות הידועות שאמר הרבי, השיחה נאמרה בשבת פרשת שופטים תנש"א.
בשיחה מסביר הרבי את החילוק שבין "יועצים" "שוטרים" ו"שופטים" בזמן הגלות ובזמן הגאולה, וכן בשיחה מצביע הרבי שהוא שופט יועץ ונביא דורינו, מה שהפך את השיחה לאחת השיחות הידועות ביותר.
רקע
סיכום
- א: בהקשר עם הציווי בפרשה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ישנו את יעוד הגאולה ש[1]"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה", וע"פ דברי של נשיא הדור שהגאולה כבר כן, אם כן היעוד הזה כבר התחיל.
- ב: בפרשתנו נאמר "שופטים ושוטרים" ואילו ביעוד הגאולה נאמר במקום שוטרים יועצים, ולכאורה מה החילוק ביניהם?
- ג - ז: ההבדל בין "שוטרים" ל"יועצים" הוא [2] ששוטרים הינם אלו שכופים על האנשים לקיים את ציווי השופטים, ולכן בגאולה לא יהיו שוטרים כי אם יועצים, כי לא יהיה צורך לכפות על העם לקיים את התורה והמצוות.
- ח: ה"יועציך" הינם כהיום, הכלים שיש לאדם כדי לקבל את מה שפסקו לו "שופטיך" שהם הרבנים ומורי ההוראה.
- ט - י: ההבדל בין "יועצים" ל"שופטים" הוא ההבדל בין תורה לנבואה, שהתורה היא "שופט" שהיא פוסקת את דיני ההלכה, והנבואה היא "יועציך" שהנביא נותן עצה כיצד לנהוג. וע"פ מה שכתוב ש"יועציך כתבחילה" שבביאת משיח, קודם תשרה הנבואה, ובגלל שאנו נמצאים בזמן הגאולה, אם כן יש נביא בישראל שהוא הוא אדמו"ר שליט"א.
- י"א - י"ב: ועל כל אחד ואחד לשמוע לנבואות הנביא ולקיימם, ולקבל החלטה טובה לקיים זאת.
- י"ג: ויהיה רצון שכל הבקשות שהתבקשו, יתקיימו לטובה, (וסיים אדמו"ר שליט"א במילים:)"ובפרט – בקיום בקשת ותביעת כל א' מישראל: "עד מתי"?! "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ותיכף ומיד ממש".
בעקבות השיחה
נבואות הרבי
| ערך מורחב – נבואות הרבי |
הרבי במהלך שיחתו הדגיש ש"נביא ישראל" הינו אחד מרבותינו נשיאנו, ושהוא "נשיא הדור" - אדמו"ר שליט"א. בעקבות כך ראו חסידי חב"ד בהרבי כ"נביא ישראל".
במשך השנים נראה במוחש איך מתקיימים נבואות הרבי, אודות הנובאה על הניצחון במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, התפרקות ברית המועצות ומלחמת המפרץ שהתקיימה באותה שנה תשנ"א - שנת אראנו נפלאות. במשך השנים חתמו רבנים רבים אודות פסק דין שהרבי הוא נביא. בשנת תשנ"ח נחתם פסק דין שהרבי הוא נביא ישראל, שנחתם ע"י מאות רבנים ואדמו"רים, וזה לשון הפסק:
כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת קודש פרשת שופטים ה'תנש"א קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה נביא וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז.
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.
בשיחת קודש פר' וירא ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. עד-כאן-לשונו-הקדוש.
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו', בחזקת שהוא משיח", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד.
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש
— פסק הדין
את פסק הדין כתב הרב גדליה אקסלרוד, והחתימות נאספו ע"י הרב יצחק ליפש.
בשנת תשע"ז יצאו משלחת של 12 רבנים ממכון הלכה חב"ד למסע באוקראינה, והגיעו להקריא את פק הדין לפני קברי רבותינו נשיאנו שהרבי הוא נביא.[3]
קישורים חיצוניים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
- ↑ ישעיה, א, כ"ו
- ↑ ע"פ המובא ברש"י
- ↑ מסע הרבנים ב
