ועדת ההגרלה

חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו

ועדת ההגרלה הינה ועידה שהוקמה בתשי"ג שלקחה על עצמה לערוך הגרלות בין חסידי חב"ד לנסיעה לרבי. בראש הועדה עמד החסיד ר' רפאל נחמן כהן.

אחד המנהגים הלא כתובים של חב"ד, הוא מנהג הגורל. לקראת החגים, או כל זמן אחר, נערכת הגרלה בה משתתפים רבים מהחסידים, והזוכה בגורל הוא המאושר לנסוע ל770, לרבי, בשליחותם של כל משתתפי ההגרלה. ההשתתפות בהגרלה הייתה כרוכה בתשלום.

ההגרלה הראשונה

בשנת תשי"ג נסיעה לארה"ב היתה כרוכה בגיוס הון עתק, ואנשים מן השורה לא היו מסוגלים לממן את הסכום הנדרש. אבל מה לעשות כשבלבבות בוערת תשוקה לראות את אבינו מלכנו?

מחשבה זו הטרידה ביותר את החסיד הרב רפאל כהן. הוא הוגיע את מוחו עד שעלה במוחו הרעיון לערוך הגרלה. כל אחד יתן מעט, ולפחות מישהו אחד יסע לרבי, והוא יהיה שלוחם של כל החסידים.

הענין עוד לא היה כה מסודר כמו בימים אלה. ר' פולע הקים ועדה מיוחדת שתקבע את חוקי ההגרלה. "ועדת ההגרלה", והוא עצמו עמד בראשה.

לאחר שנקבעו החוקים והתקנות, יצאה לדרך ההגרלה הראשונה. הרעיון מצא חן בעיני החסידים, וכל אחד נתן דמי השתתפות בסך 15 לירות ישראליות. 63 חסידים - בעיקר מכפר חב"ד ומתל אביב - קנו כרטיס הגרלה.

ההגרלה נערכה ברוב עם בבית הכנסת שבנחלת בנימין תל אביב. הזוכה המאושר היה הרב לייבל זלמנוב, אז אברך צעיר, חבר הנהלת צעירי חב"ד ומעסקני חב"ד בארץ הקודש.

לא היה גבול לאושרו, ולקנאתם המפרגנת של חבריו החסידים. אולם לא רבים היו ימי השמחה, שכן עד מהרה התברר כי נאספו רק 945 לירות. זה אמנם נחשב היה לסכום יפה באותם ימים, אלא שלא היה בו די כדי לקנות כרטיס נסיעה לניו-יורק.

עם הזמן הצליח ר' לייבל לאסוף את יתרת הכסף, אלא שאז עמד לפניו מכשול נוסף: היתר יציאה מצה"ל. כיון שהיה מועמד לגיוס, נאסר עליו לצאת מארץ ישראל. אמנם לפי חוקי ההגרלה היתה אפשרות לזוכה להעניק את הזכיה לבן משפחה, וכך הועלתה אפשרות שאביו ייסע במקומו, אולם הרבי השיב כי מאחר ונהוג שהזוכה עצמו מקבל את שכרו, על כן יש להמשיך ולהשתדל אצל הצבא עד שיקבל היתר לנסוע.

לאחר חודשים ארוכים של מאמצים, הצליחו להסדיר אישור יציאה, ובחודש אייר תשי"ד יצאה סוף סוף הנסיעה לפועל.

ההגרלה השניה

בחג החנוכה תשט"ו, בעיצומו של חורף, נערכה ההגרלה השנייה. על אודות ההגרלה הזאת נכתבה ידיעה קצרה בחוברת השמינית של ביטאון חב"ד:

"בליל ה' דחנוכה תשט"ו התקיימה ההגרלה לזכות בנסיעה לרבי בבית הכנסת מרכז חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב בנוכחות קהל גדול מאנ"ש והתמימים יחיו.

"זכות השתתפות בהגרלה, ניתנה לכל אנ"ש והתמימים יחיו שקנו כרטיס הגרלה. לפי התנאים שבהתקנון של ועדת ההגרלה זכה בגורל ידידנו הרב אליהו דזולובסקי מתל אביב.

"אנ"ש והתמימים יחיו מאחלים לו בזה הצלחה מרובה בזכייתו ורואים אותו בתור ציר נאמן השלוח מאתם אל מורם ורבם הוד הרבי..."

התרחבות התופעה

עם השנים התרחבה תופעת ההגרלות, ומדי שנה התקיימו חמש הגרלות: לקראת תשרי, י"ט כסלו, י' שבט, פורים וי"א ניסן. משנה לשנה גדל מספר המשתתפים בהגרלה, וברבות השנים כשהצטבר די כסף, התקיימו שתי הגרלות ביחד לקראת חודש תשרי.

כיון שהתופעה התרחבה, פרץ הענין מהגרלה מצומצמת עליה היה מופקד הועד, ועל תהליך ההגרלה הופקדו נציגים בריכוזי חב"ד השונים. ר' רפאל כהן עצמו שכבר לא היה צעיר, העביר את האחריות לצעירים ממנו. הרב בער'ל קרסיק מכפר חב"ד (ושליח הרבי בקייב) ניהל את מערכת ההגרלות במשך כמה שנים, ומשנת תשל"ט ועד היום, מופקד על מערך ההגרלות המשפיע הרב זאב קסלמן מכפר חב"ד.

בסוף שנות הממ"ים ובשנות הנו"ן החלו מוסדות פרטיים וארגונים לערוך הגרלות בינם לבין עצמם. בכל ישיבה התארגנו הבחורים וערכו הגרלה בינם לבין עצמם.

הרב יעקב שמואלי מרחובות, זכה בגורל בשנת תשמ"ג. בחול המועד סוכות הוא קיבל עלייה לתורה במניין של הרבי, ובאמצעות המזכירות קיבל סכום כסף להשתתפות בנסיעה. במעמד חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת-תורה, קיבל משקה עמו התוועד בעיר מגוריו רחובות, ולאחר מכן במקום עבודתו בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

יחס הרבי להגרלה

במשך השנים הרבי עודד מאד את ההגרלות. הרבי, כדרכו בקודש, נזהר מכל קוצו של יו"ד בהלכה, ובאחד ממכתביו עורר על אודות בעיה הלכתית כלשהי הכרוכה בהגרלה.

נהניתי ממה שמצרף במכתבו רשימת המשתתפים בההגרלה. וכיון שכפי מכתבו הוא מחברי ועד ההגרלה - הנה בטח ימצא האותיות המתאימות להסביר לכל המשתתפים, כי - לכאורה על פי שולחן ערוך (חו"מ רז, סי"ג) ענין של הגרלה בכגון דא, היינו שהזוכה מרויח דבר ששוה סכום גדול בהרבה ממה ששילם בעד השתתפותו, יש בזה חשש דאסמכתא באופן דלא קניא. ועל כן צריך להיות שבנידון דידן הנה כל המשתתפים הסכימו בלבב שלם להקנות את מעותיהם בלי כל שיור, וכדי שלא יהיה גם חשש דחשש - הרי טוב יהיה שזה הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע. והנה אף אם תימצי לומר שבין אותם המשתתפים אפשר להיות גם כזה החפץ לנסוע מפני סיבה צדדית, על כל פנים בטוח הדבר שרובם כוונתם להיות על הציון הק', להתראות וכו'

— המכתב אל יו"ר ועד ההגרלה הרב רפאל כהן (כ"ה טבת תשט"ו)

מאידך, הרבי העניק יחס מיוחד לזוכה בהגרלה, לא כאישיות פרטית, אלא כנציגם של מאות ואלפים מאנ"ש בארץ הקודש. הרבי ראה בנסיעתו של שליח כנסיעתם הנשמתית של כל אלפי המשתתפים: ".. למרות שזוכה רק אחד בהנסיעה, הנה על כל המשתתפים לעשות הכנות המתאימות כאילו הם היו הנוסעים"....

במכתב מיוחד נוסף שכתב למשתתפי ההגרלה (ג' אייר תשי"ח), כותב הרבי על הרושם שיש על כל המשתתפים בהגרלה:

ויהי רצון אשר תהיה ההכנה לנסיעה, הנסיעה עצמה, הימים כאן ואחרי כן השוב, והרושם בכל המשתתפים בההגרלה ותוצאות כל האמור בהצלחה מופלגה מתאים לתקות רבותינו נשיאינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ועל פי הודעת המשנה אשר המעשה הוא העיקר, וכמבואר בארוכה בדא"ח, שמכל ענין צריך להיות 'בכן', יבוא זה בפועל ממש במחשבה דבור ומעשה של כל הנ"ל, וכל הנמצאים בסביבתם ובחלקם בעולם"

— אגרות קודש חלק יז עמוד עג

עוד על ההכנות כתב הרבי באגרת למשתפי ההגרלה: "ויהי רצון, כאמור מכבר, שהזוכה יוציא בנסיעתו את כל המשתתפים ויזכה אותם בכל המובנים הן בכמות והן באיכות".

בהמשך המכתב מעורר הרבי על כך שהתועלת הרוחנית מהנסיעה צריכה להתחיל כבר עם הזכיה בהגרלה: "ומובן וגם פשוט שאין לחכות לתועליות בהאמור עד הנסיעה בפועל, כי ההתחלה צריכה להיות מעת ההגרלה וההחלטה. וק"ל".

יחס הרבי לזוכים

כיון שזו היתה השקפתו של הרבי על הזוכה בגורל, נציגם של רבים, לא פלא שהזוכה זכה בזכיה כפולה - יחס מיוחד מהרבי. במשך חודש החגים זכה העולה בגורל לסדרה של קירובים אישיים מהרבי: עלייה לתורה בנוכחות הרבי, עמידה ליד הרבי בשעת התקיעות, קבלת סט ארבעת המינים (או חלקו) מהרבי. הזוכה אף התכבד בשמחת תורה ליטול ספר תורה בהקפה ראשונה ובאחרונה. העולה בגורל גם קיבל תמיד בקבוק משקה בשביל התוועדויות בארץ הקודש, וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה.

הגרלות כיום

הגרלות כיום מתקיימות לפני מועדים חסידיים בשנה בישיבות חב"ד ברחבי העולם.

החל מתשס"ז ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח מארגן הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ ישראל.