נחום פרצוביץ'
| נחום פרצוביץ | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]ראש ישיבת מיר ומחבר ספרים | |
| לידה | כ"ח באדר תרפ"ג |
| פטירה | י"ח בחשוון תשמ"ז |
| ארץ ישראל | |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ליטא |
| רבותיו | הרב ברוך בער לייבוביץ |
| חיבוריו | "חידושי רבי נחום" "שיעורי רבי נחום" |
רבי נחום פרצוביץ היה ראש ישיבת מיר בין השנים תשכ"ה-תשמ"ז וידיד חב"ד. נולד ביום כ"ח באדר תרפ"ג ונפטר ביום י"ח בחשוון תשמ"ז ומנוחתו כבוד ב'הר המנוחות' בירושלים.
קורות חייו
הרב נחום פרצוביץ נולד בשנת תרפ"ג לרב אריה צבי פרצוביץ, נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה (בעל ה"חשק שלמה"). בבחרותו למד אצל רבי ברוך בער לייבוביץ' ורבי אלחנן וסרמן.
בשנים תרצ"ד-תרצ"ה (לערך) למד בישיבת תומכי תמימים וילנה בראשות ראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן כאשר כמשפיע הישיבה ומנהלה הרוחני משמש הרב יצחק דוב אושפאל.
בתקופת השואה ברח יחד עם ארבע מאות בני ישיבת מיר לשנחאי שבסין. נשא את בתו של הרב חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר בירושלים. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם. בשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו.
ביום י"ח בחשוון שנת תשמ"ז נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת הרבנים ב'הר המנוחות'.
חיים שמולביץ]] (מאחור בחולצה לבנה הגאון הרב אלי' ברוך פינקל)]]
במחיצת הרבי הריי"צ
בילדותו, הגיע אדמו"ר הריי"צ לעיר לנדווארוב שבפולין על מנת להשתתף בחתונת בתו הצעירה עם הרב מנחם מענדל הורנשטיין. במסגרת נסיעה זו, סר הרבי לעיר טרוק שם כיהן ברבנות אביו של הרב פרצוביץ על מנת לבקרו, ובמהלך הביקור ביקש ממנו לברך את בנו שהיה אז ילד בן 9. לנסיעה זו התלווה הרבי, שהיה נוכח גם הוא בשעת הביקור.
הקשר עם הרבי
הרב פרצוביץ' היה מיודד מאוד עם הרבי. הוא סיפר פעם לתלמידיו שראה את הרבי באיזו חתונה, בתקופה קבלת הנשיאות והוא הבחין שהוא "איש מיוחד". חמיו, הרב חיים שמולביץ, ראש ישיבת מיר, סיפר על עצמו שהוא "הולך מדי יום ביומו לכותל המערבי לראות במו עיניו את "מבצע תפילין" של אנשי חב"ד, המעורר לתשובה"[1].
בשנת תשל"א השתתף הרב פרצוביץ בהתוועדות של הרבי וכן נכנס ליחידות יחד עם רעייתו, שהייתה אז מנהלת "בית יעקב" בירושלים. במהלך היחידות שוחחו בעניינים תורניים ובעניני עבודת ה'. בין הדברים סיפר לרבי שאדמו"ר הריי"צ התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו, שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא והוא זוכר שאת אדמו"ר הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר לו שהוא היה אחד מהם והשני היה הרב שניאור זלמן גוראריה. הרבי ביקש ממנו שידפיס את שיעוריו בספר וכן שימסור שיעורים, גם בעת ביקורו בארצות הברית. עם רעייתו דיבר הרבי בקשר לעבודתה.
בסיום היחידות יצאו הרב פרצוביץ ורעייתו בהתפעלות מהרבי. הרבנית התבטאה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים. לאחר היחידות אמר לתלמידיו: "הרבי מליובאוויטש הוא אדם גדול וגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמים וכל-שכן לגבי דורנו זה". את התרשמותו מפגישתו עם הרבי, הגדיר במשפט קצר מהמקורות: "ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור". בנוסף אמר כי הרבי היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים, אבל הנהגתו מותאמת במיוחד לדורנו.
לאחר היחידות התעניין הרבי האם אכן הוא מסר שיעורים לפחות שלושה שיעורים בארצות הברית[2].
לגבי בקשתו של הרבי להדפיס את שיעוריו, לא הגיע הדבר לידי פועל ובעת מחלתו, כשכבר לא היה יכול לכתוב, הצטער על כך ואמר שכנראה צפה הרבי ברוח קדשו שיגיע זמן שלא יוכל לכתוב. גם לחברותא שלו, הרב דוד ברנד, אמר מספר פעמים "הרבי ביקש ממני להוציא ספר עם השיעורים שלי, וחבל מאד שלא עשיתי זאת".
כאשר התגברה מחלתו של הרב פרצוביץ, שלח לו הרבי שימשיך למסור שעורי תורה, על אף מצב בריאותו הקשה. היה זה בדיוק לאחר שהרופאים הציעו לו שיפסיק עם מסירת השיעורים והוא התלבט על כך. בעקבות הוראתו של הרבי, אכן המשיך במסירות השיעורים. באותה תקופה ביקשו ממנו שימסור שיעור בהלכות בית הבחירה (היה זה בשלושת השבועות ועל פי הוראת הרבי, מוספים בלימוד הלכות בית הבחירה). השיב להם הרב פרצוביץ: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא".
כשהרב פרצוביץ חיתן את בתו, שלח לו הרבי מכתב ברכה בצירוף תשורה. מידי פעם היה הרבי שולח לו מה"כוס של ברכה", לקח או מצה, באמצעות ידידו הרב לייזרסון. את כל דרישות השלום הללו, היה מקבל הרב פרצוביץ בשמחה ויראת כבוד. לקראת יום הולדתו של הרבי, ביום י"א בניסן תשל"ב, שלח מכתב ברכה אל הרבי:
לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. תפילה לשוכן מרומים, שיאריך השם-יתברך ימי מלך[3] הרבי מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון במהרה בימינו אמן. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה במהרה בימינו אמן. תפילת מ. נחום פרצוביץ.
— מכתב הרב פרצוביץ
בחודש תשרי תשמ"א נסע תלמיד של הרב פרצוביץ, הרב דוד ברנד, יחד עם אשתו, אל הרבי. בהושענא רבה עברה האשה לקבל לקח מהרבי והיא אמרה שהיא מבקשת ברכת רפואה שלמה עבור "ר' נחום". הרבי שאל: "ר' נחום טרוקער"?[4]. היא ענתה: "כן, ר' נחום מישיבת מיר". אמר לה הרבי: "שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותו ברפואה שלמה ונתן עבורו 'לקח'. כשהם חזרו לארץ הביא הרב ברנד את ה'לקח' לרב פרצוביץ', שבכה מהתרגשות, מאחר ומחמת מחלתו, כבר לא היה יכול לדבר.
מבקש ברכה מהרבי
במכתב שכתב ר’ נחום פרצוביץ לר’ י. מ. לייזרסון מניו יורק. אחר שהוא מאחל לר’ לייזרסון מזל טוב וברכות לבביות, מעדכן הר’ פרצוביץ אודות פרטי מחלתו ומבקש "כשיבקר אצל כ”ק אדמו”ר שליט”א מליובאוויטש יזכיר נא את נחום בן קישא לרפואה שלימה". אחר כך הוא עובר לכתוב על עניין לימודי קצר, וחותם בברכות חמות.
שלימות הארץ
הרב פרצוביץ היה מתעניין בחידושי התורה בנגלה ובחסידות שאמר הרבי בשיחותיו והיה מפליא בגאונותו וישרות סבורותיו העמוקות של הרבי. היה חשוב לו להתעדכן לגבי חוות דעתו של הרבי, אודות הענינים העומדים על הפרק בחיי היהדות וארץ ישראל. על דעתו של הרבי בנושא מסירת שטחים אמר פעם, שוודאי שהדבר אסור מטעם ההלכה אותה מצטט הרבי[5] והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת.
כאשר רבנים מסויימים טענו שאותה הלכה "אינה שייכת לעניינו", התפלא הרב פרצוביץ על היפוך היוצרות שנוצר ואמר: "פעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשולחן ערוך ואילו האדמו"רים קובעים את הדין ואינם מביאים מקור. היום נוצר מצב הפוך - הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה בשולחן ערוך ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע"[6].
הרבי כמלך המשיח
בשנת תשל"א, לאחר שהרב פרצוביץ' חזר מהיחידות אצל הרבי, הוא אמר לתלמידו, הרב דוד ברנד:
אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה משיח או לא. אבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשר רבי. אני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה (=משיח צריך להנהיג מלוכה) ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשר.
דברים דומים אמר גם בשנת תשל"ב, כאשר הרב לייזרסון קיבל בערב פסח מצה מהרבי להעבירו לרב פרצוביץ. הרב לייזרסון בקש מהרב יוסף יצחק הבלין, שנסע אז לארץ ישראל, שיעביר לרב פרצוביץ' את המצה שהרבי נתן עבורו[7]. אחרי שהרב הבלין מסר את המצה, הסביר לו הרב פרצוביץ מדוע השתמש בביטוי "ימי מלך" במכתבו אל הרבי לקראת י"א בניסן תשל"ב (המכתב מצוטט לעיל):
מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימות להיות מלך ומנהיג.
משפחתו
- בניו
- הרב צבי פרצוביץ - ר"מ בישיבת מיר ברכפלד.
- הרב רפאל פרצוביץ - מראשי ישיבת מיר ומחבר הספר "מנחת רפאל" על מסכת בבא מציעא.
- חתניו
- הרב חיים מנדל ברודסקי - ראש ישיבה בטורונטו.
- הרב יצחק הלמן - ר"מ בישיבת מיר.
- הרב אשר אריאלי - ר"מ בישיבת מיר.
ספריו
- חידושי רבי נחום, על מסכתות: גיטין, יבמות, בבא קמא, בבא בתרא.
- שיעורי רבי נחום על מסכתות בבא מציעא, בבא בתרא ועוד.
מתלמידיו
- הרב משה הבלין - ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת, רב העיר קרית גת וחבר בית דין רבני חב"ד
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 104-106.
קישורים חיצונים
- שיעוריו של הרב נחום פרצוביץ
- אתר 'קול הלשון'
הערות שוליים
- ↑ הודפס בירחון התורני "הפרדס" מחודש ניסן תשכ"ח.
- ↑ הרבי התעניין אצל הרב יעקב משה לייזרסון, מראשי ישיבת "תורה ודעת", שהיה ידידו של הרב נחום פרצוביץ. הרב לייזרסון ענה לרבי ששלושה שיעורים, מסר.
- ↑ ראה בהמשך ערך זה, פיסקה "הרבי כמלך המשיח", הסברו של הרב פרצוביץ' לגבי הביטוי "ימי מלך".
- ↑ על שם עיירתו "טרוקי".
- ↑ אורח חיים סימן שכ"ט ס"ו
- ↑ מפי אחיינו הרב אליהו פינקל שסיפר לרב שלום דובער וולפא ולרב משה הבלין.
- ↑ הודעה חשובה - הרב הבלין מספר את המאורע בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
אתר בית חב"ד