מפטיר יונה

מפטיר יונה היא ההפטרה שנקראת בקהילות ישראל לאחר קריאת התורה בתפילת מנחה של יום הכיפורים. ההפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של ספר יונה כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של ספר מיכה "מי א-ל כמוך .. מימי קדם". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך.

לפי המקובל מאת אדמו"ר הריי"צ העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות.

סיפור ההפטרה

בהפטרה מסופר על הציווי שקיבל יונה הנביא מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה ניסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". אך ה' הביא סערה גדולה בים ולבסוף יונה נזרק מהאוניה ונבלע על ידי דגה גדולה שם שהה שלושה ימים ועשה תשובה על מעשיו. לבסוף הקיאה הדגה את יונה אל היבשה והוא עשה את המוטל עליו ועורר את אנשי נינווה לתשובה.

מבואר שהימנעותו הראשונית של יונה מביצוע שליחותו נבע מהאהבת ישראל העצומה שלו. הוא חשש שאם יחזיר בתשובה את אנשי נינווה, תתמקד מידת הדין בבני ישראל, והם עלולים להיפגע. לכן סיכן יונה הנביא את עצמו בהשתמטות ממילוי הציווי של הקב"ה, ובלבד שחס ושלום לא יהיה קטרוג על בני ישראל.

ההפטרה על פי פנימיות התורה

הרבי ביאר על פי הזהר שההפטרה באה ללמד זכות גדולה על ישראל, בשעת מנחה של יום כיפור, שגם אם ישראל אינם מקיימים את התורה והמצוות כמו שראוי, כדאים הם ישראל לכפר והלציל אותם, וזה פנימיות הסיפור של יונה והספינה כדהלהלן:

"יונה" הולך על ה"נשמה שיורדת להתלבש בגוף", יורדת לעולם הזה להתלבש בגוף של בשר ודם, וכמו שהכתוב אומרים "יורדי הים באניות במים רבים" אשר בגלל הסכנה שמצד ה"מים רבים" ריבוי הטרדות והבלבולים בעניני העולם הרי זה הנשמה היא מ"יורדי הים" אלא שירדה זו היא צורך עליה, כי כאשר "הספינה - הנשמה" מגיעה למחוז חפצה בשלימות על ידי עבודתה בקיום התורה והמצות אזי ניתוסף עליו עילוי גדול יותר לגבי מעמדה ומצבה של הנשמה קודם ירידתה באני' בגוף ובעולם הזה.

בירידת הנשמה עצמה יש חילוקי דרגות לפי ערך מעמד ומצב ה"ים" אשר עם היות שתמיד יש בו "מים רבים" הרי יש זמנים ש"הים שקט", ויש זמנים ש"הים סועד" שאז הירידה לים היא גדולה ובכללות הרי זה החילוק שבין הזמן שבית המקדש היה קיים לזמן הגלות, שבזמן הגלות ה"ים סועד" כלשון הכתוב ביונה "ויהי סער גדול בים" הים הולך וסוער עד כדי כך שיכול להיות מצב ש"האניה חשבה להשבר" כי מצד התגבות חושך העולם "החושך יכסה ארץ גו'" נעשה חלישות בקיום התורה והמצות המגנים ומצלים את הנשמה במים של ה"ים סוער".

ונרמז דבר זה בלשון הרמב"ם ב"ספיניה שחשבה להשבר מכובד המשוי.. והקל ממשאוי והשליך לים:

משוי קאי גם על המשא תבתורה ומצות כלשון חז"ל "כשור לעול וכחמור למשוי", וכיון שמצד חושך הגלות אין כח לבני ישראל קיים כל הריבוי התורה והמצות כמוה ספירנה שאינה מסוגלת להחזיק "כובד המסושוי בים סועד "הקל ממשארה והשליך ביום", היינו שבזמן הגלות הקל למעליותא הקב"ה מהמשא בתורה ומצות שהרי ישנם ריבוי עינינ תור ווהמצות שבזמן הגלות אי אפשר לקיים בפועל ממש, כמו דני הקרובונת דני טומאה ואטהרה, ועוד, שהמצב אולו "השליך בים "ים למעליותא היינוש המצוות אלו חזרו ונעלו לשרשן וקמורן בבחנת ההעלם שלמעל המגילוי, ובזה רואים גודל מעלתם של ישראל שלמעלה מהתורה שבשביל טובתם של ישראל להצל ה"ספינה - בני ישראל - שחשב להשבר מכובד המשוי", הקל ממשאר והשליך לים, כמה וכמה ענינים של תור הומצות דכיון שהתורה האי בשביל ישראל ועוד יותר "צלזכות את ישראןל" הרי כאשר הרובי דתור הומצות מסכן את ישראל "המשא שבה כמו רודךףא חריהם להרגם, ומצוה רבה עשה השליך והושיעם שהרי התורה היא בשבילך ישראטל ואם אין ישראל תורה למה

שענין זה מודגש גם הסיבפור דינוה שמסר נפשו לעבור על ציווי הקב"ה שאסור לנביא לכבו'ש נבואות, כדי שלא לגרום לךקטרוג על ישראל כתוצאה מהשתובה דאנשי נינוה על אמרית הנבואה ()Rאה פרקי דראבהי עליאעזר פרק י' כיון שמצאותם של ישראל היא למעל מהתורה, (ר

הברכות שלאחריה

בברכות שאחרי ההפטרה, מנהג חב"ד לברך רק שלוש ברכות ללא הברכה הרביעית, בדומה לברכות ההפטרה בתעניות ציבור. וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נוהגים גם ביום הכיפורים.

אצל רבותינו נשיאנו

רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים.

אדמו"ר הזקן בעלותו למפטיר יונה היה מנגן את הפסוק "מי א-ל כמוך" שבסיום ההפטרה בניגון מיוחד.

אדמו"ר הריי"צ סיפר שאצל אדמו"ר המהר"ש היו כל הבנים עולים למפטיר יונה.

בחיי אדמו"ר הרש"ב הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו אדמו"ר הריי"צ עלה אף הוא במניין צדדי בחדר שני. פעם אירע שקראו את אדמו"ר הרש"ב בטעות לעלות לתורה בשחרית ועלה הן בשחרית והן במנחה. הרבי הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי אדמו"ר הריי"צ במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה.

לאחר תש"י הרבי הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך.

בין המצוות הנמכרות במכירת המצוות מידי שנה ב-770 נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר במכירת המצוות בבית חיינו 770.

בחודש אלול תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב קרא אדמו"ר הריי"צ לר' יחזקאל (חאטשע) פייגין והציע לו לעזוב את עסקיו במסחר ולהיות משפיע בישיבת תומכי תמימים. ר' חאטשע סירב, באמרו שאינו מתאים לתפקיד ואינו יכול ליטול על שכמו אחריות כה כבדה. הרבי שראה שהוא מנסה להתחמק הגיב: ובכן תשאר כאן לחגים, לחודש תשרי, ואחר כך נראה.

כאשר הרבי עלה ביום כיפור לעליית מפטיר יונה וקרא בהפטרה את המילים "כי מה' הוא בורח" ר' חאטשע חש לפתע כי הרבי מדבר אליו, כל מלה ומלה מההפטרה מכוונת אליו ופולחת את כליותיו ולבו. הוא פרץ בבכי תמרורים, וכמובן שלא סירב עוד לקבל את תפקיד המשפיע בישיבת תומכי תמימים.

קישורים חיצוניים

• הפטרת יונה ולקחיה שיחה של הרבי מעובדת - שולחן שבת (ספר)
• אהבת ישראל של יונה הנביא הרב אליהו וולף