ן
האות ן | |||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
|
נוטריקון - חילופי אותיות | |
---|---|
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
סוגי אותיות | |
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה |
האות ן היא אחת מאותיות לשון הקודש ומחמשת אותיות מנצפ"ך. הברת הן' יוצאת מהחוטם, והן' מרמזת על הגבורות היוצאות מהחוטם.
צורתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פסק אדמו"ר הזקן: ן: פשוטה תואר צורתה כמו זיי"ן אך שהיא ארוכה כשיעור שתהא ראויה להעשות נו"ן כפופה אם תכפפנה כמו שנתבאר בכ"ף פשוטה, ואם היא קצרה מראין לתינוק שאינו חכם ולא טפש ואם קוראה זיי"ן פסולה.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אות זו מורה לעיתים על עירוב רע בטוב, שהוא קליפה המתחברת עם אות ו' זו, ועל ידי כן מתארכת ונעשית ו' ארוכה כעין ן פשוטה[1].
רמזה בגבורות מנצפ"ך[עריכה | עריכת קוד מקור]
אות זו מורה על הגבורות המתפשטות בחוטם, וכך האר"י מבאר[2]: "הנה החוטם היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך. כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת. והפה היא אות פ' דמנצפ"ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה. והזרועות הם ן פשוטה... כי הזרוע ארוך וסתום כעין ן' פשוטה. והידים הם אות ך דמנצפ"ך כי ך' במלוא' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת האצבעות, והאצבעות הם אות ץ פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צ', וגם ציור אות ה' ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'.