נצרות

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אי דיוקים!.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ערך זה עוסק בנצרות בקשר לפרטים שונים בהלכה היהודית ובהיסטוריה של עם ישראל.

נצרות הינה דת מונותאיסטית שקרית אינטרסאנטית שנוסדה בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני, הנוגדת את התורה ומסיתה נגדה ומבוססת על דמותו של ישו הנוצרי הרשע ימ"ש. על פי הרמב"ם האמונה הנוצרית מוגדרת כעבודה זרה, והתוספות ביארו שהיא עבודה זרה בשיתוף.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הנוצרים הראשונים היו יהודים שומרי מצוות, שהחלו לעבוד עבודה זרה במידה מסויימת, בהשפעתו של ישו הנוצרי, ולעגו לדברי חז"ל. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה.

רדיפת היהדות על ידי הנוצרים

מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - היהדות, ועשו כל שביכלתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן היתה יד הנצרות חזקה, כמו מסעי הצלב, גירוש ספרד וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי יחיאל מפריס והרמב"ן. עלילת הדם, לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם במצות לחג הפסח, היתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.

גם רבותינו נשאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ברוסיה הצארית. רבי משה, בן אדמו"ר הזקן, נאסר על ידי כמרים נוצריים שהכריחוהו להמיר כביכול את דתו. גזירת הקנטוניסטים שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את היהודים המשכילים, בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאנו הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ עם עלילת הדם של משפט בייליס.

התייחסויות לנצרות

בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת. הרמב"ם מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".

בספרו משנה תורה כותב הרמב"ם שהקמת דת זו היתה כדי "ליישר דרך למלך המשיח". מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא הגאולה והמשיח, ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות. אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו: "ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפלת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיו"ב)".

זהירות מתמיכה בנצרות

כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי בארץ ישראל וזכה לכבוד מלכים מהנהגת מדינת ישראל, תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או "אביזרייהו דעבודה זרה", דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך.

כשהציע הרבי את רעיון לעשות רגע של שתיקה בו בכל בתי הספר הממשלתיים בארה"ב, יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת^{[דרוש מקור]}.

לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל".

ויכוחים עם נוצרים

בהזדמנויות רבות שלל הרבי ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים".

עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית.

ראו גם

• ליל ניתל

קישורים חיצוניים

• נצרות באתר דעת לימודי יהדות ורוח
• מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור, באתר י"ב אייר התשע"ד (12.05.2014)
• היהדות ודתות אחרות באתר צעירי חב"ד