התפילה ב-770
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
בבית הכנסת 770 במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפלה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.
ברשימה דלהלן נמצאים בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם חלק מההווי בבית חיינו.
בימים נוראים
בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "אבינו מלכנו". לבד אם חל בשבת.
קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.
- הרב יוסף וינברג, במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים
- הרב שמואל לייב אברמוביץ,
קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד.
בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות הכרת היחי
- הרב אלעזר קעניג, בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס
- הרב שמואל זלמנוב
חיבר את מנגנת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו
- הרב משה טלישבסקי, היה מתפלל בשבתות
- ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
בדרך כלל מתפלל בשבתות, ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"[1]
- הרב אליהו איידלמן
הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,
ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".
- הרב יעקב הרצוג.
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.
- הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.
בשבתות
- הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
- הרב שמעון הרץ, שבתות
בעיתים מיוחדים
- הרב קזנרובסקי, שמחת תורה
- הרב ישראל בר"ז דוכמן, שמחת תורה
הערות שוליים
- ↑ באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.