מרכז מנורה (דניפרו)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מרכז מנורה, בתחתית המבנה ניתן לראות את בית הכנסת

מרכז מנורה הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר דנייפרופטרובסק משמש כבית חב"ד והמרכז היהודי הגדול בעולם[1]. במרכז יש את משרדי קרן בוגלובוב, מוזיאון שואה מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בית מלון, דירות מגורים לשלוחים תושבי העיר, בנק, סוכנות נסיעות, מרכז רפואי, ספריה, מקווה גדול, ובית כנסת[2] מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של מנורה, וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר. המרכז נבנה ע"י השליח הראשי ורב העיר דנייפרופטרובסק ר' שמואל קמינצקי.

היסטוריית המבנה

קטע ממוזיאון השואה במרכז מנורה

לקראת שנת תשס"ז פנו אל הרב שמואל קמינצקי איילי ההון מר צבי בוגולובוב ושותפו מר איגור קולומויסקי, והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של דנייפרופטרובסק. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של דנייפרופטרובסק כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר.

אך לאחר שחשבו על כך הרב קמינצקי, צבי בוגולובוב ואיגור קולומויסקי, הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.

לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת מנורת המקדש. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "שושנת יעקב" הנמצא בסמוך לביתו של רבי לוי יצחק - אביו של הרבי שליט"א. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.

בחודש תמוז, תשס"ח החלו החפירות להקמת המבנה[3]. ובא' בחשוון תשע"ג נחנך המבנה[4], בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר, נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' לוי לבייב, סגן יו"ר המל"ח הרב משה קוטלרסקי , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות יולי אדלשטיין, וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון האוקראיני.

כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מדנייפר והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם דינרים של הרבה ארגונים יהודיים ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפר שאינם יהודיים משתמשים בבנקים, במרכז הרפואי, ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.

מבנה מרכז מנורה

פנים בית הכנסת שושנת הזהב במרכז מנורה

מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת מנורת המקדש, ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז מנורה". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, מקווה, בית כנסת מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר דנייפר.

מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל רבי לוי יצחק שניארסהן - אביו של הרבי. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפר המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של ר' שמואל קמינצקי שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.

בית הכנסת

תבנית:ערך מורכב בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי שושנת הזהב. בית הכנסת נוסד בשנת תק"ס ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את בית הכנסת לבית חרושת לבגדים[5]. וכך היה עד שהרב שמואל קמינצקי פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית מרכז מנורה סונף בית הכנסת למרכז.

הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל ארון הקודש בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת יום אחד בשבוע, וארון הקודש מסמל את היום השביעי - שבת קודש, הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם הבימה בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני המלחמה ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.

כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר דנייפר וההשערה היא שמדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.

המקווה

הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מוזיאון השואה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אולם השמחות

אולם השמחות הוא מאולמות השמחות הגדולים בדנייפר היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים, אולם השמחטוצת הוא מרהיב מגודלו ובנוי בסגנון מרהיב, כמו כן יש עוד אולם באולם השמחות המכונה "אולם קבלת הפנים" הממוקם על גג הבניין השלישי ומשקיף על נוף העיר ועל נהר הדנייפר.


ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. =[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55863 בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם
  2. בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא בית הכנסת שושנת הזהב
  3. הכתבה באתר
  4. גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג.
  5. 'המודיע' גליון מס' 10