דוד צבי הילמן

הרב דוד צבי הילמן קורא כתובה בחופה

הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו - כ"ז באלול תש"ע) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.

תולדות חיים

מכתב הרב חיים נאה להילמן - חלק א - מארכיון הרב שניאור זלמן ברגר

מכתב הרב חיים נאה להילמן - חלק ב - מארכיון הרב שניאור זלמן ברגר

נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן בעיר חסלביטש כחודשיים אחר פטירת סבו הרב הרד"ץ חן ונקרא על שמו. אביו היה מחסידי הרבי הריי"צ, אף התייעץ עימו אודות חינוך בנו. אביו התכתב תכופות עם הרבי ואף העיר על ההגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים שחיבר, ובשנת תש"ח אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי^{[דרוש מקור]}.

היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד.

היה תלמיד של הגאון הרב חיים נאה שאף ציטט אותו בספריו, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה מתנגדי. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך, אך לא עמד בכך וחזר על סגנון זה, הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה. הילמן החזיק שבמחלוקת בין הסטייפלר לבין הרב נאה בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת חזון איש, אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של רמב"ם מהדורת פרנקל לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה.

עם השנים התקרב יותר לחזון איש, עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה^{[דרוש מקור]}, הסיבה שבה תלה את מלחמתו בחב"ד על רקע אי קבלת דעתו באמינות הגניזה החרסונית כדלקמן.

במהלך השנים כתב כמה ערכים באנציקלופדיה תלמודית אך נמנע לכתוב את שמו בין עורכיה שוב מחמת השתייכותו לחוג חזון איש, כמו כן ציין הערות ותיקונים רבים על כרכי האנציקלופדיה, שנכנסו במהדורותו החדשות שלה.

עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות.

כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני אור ישראל שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב גדליה אבערלאנדער שהוא חסיד חב"ד, וומכניס גם מחסידי מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה הקובץ יותר מדאי חב"די עבורו.

למרות שזנח דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל בנוסח התפלה של אדמו"ר הזקן. וכן שמר קשר עם מספר חסידי חב"ד שלמדו איתו בישיבת פונביז' כמו הרב שלום דובער ליפשיץ הרב מוטל גולדשמיד ועוד.

היה בקיא בתולדות חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, ותולדות אישים מרכזיים בה.

בספר אבני חן על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו.

אף שהיה רגזן ודייקן בטבעו את ביתו היה פתוח בפני קשיי יום, שהיה להם משען ועזרה בחייהם.

הוצאה לאור

• "אגרות בעל התניא ובני דורו" (תשי"ג; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשנ"ג).
• פירוש הרשב"ץ על ברכות, בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות (תשל"א).
• שיטה קדמונית על מסכת קידושין, לחכם קדמון מזמן הרמב"ן (תשל"ב; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשמ"ד).
• ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, תשס"ג).
• נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': ‫נוסח ברכת המינים,‫ לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י,‫ הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.‬‬‬
• כתב מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית, ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ההגדה של פסח עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית.

רמב"ם מהדורת פרנקל

ערך מורחב – רמב"ם מהדורת פרנקל

• רמב"ם מהדורת פרנקל - בתחילת שנות הל"מדים מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את המשנה תורה במהדורה חדשה. ערך גם את ספר המצוות שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים תשל"ה-תשס"ה). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב יוסף קאפח הרב אברהם יצחק קוק הרב בן ציון אבא שאול , ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
  לא נמצא templatedata תקין ליכטעקע פסח".
  

בספר הליקוטים שבספר קרבנות שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים - שחלקם חולקים על ראשונים שונים - ואף מציינים לחיבורים כמו משנה ברורה ול"גליון רבי עקיבא איגר על הרמב"ם" - ליקוט מתוך דברי רבי עקיבא איגר שהופיע לראשונה במהדורת פרנקל. כשהוצגו הדברים בפני הוצאת שבתי פרנקל, הגיבו כי הליקוטים הובאו על ידי הילמן.

הגניזה החרסונית

בחלקו האחרון של הספר אגרות בעל התניא ובני דורו עוסק בגניזה החרסונית. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים.

הילמן, שעזב בצעירותו את חסידות חב"ד, ראה צורך להצדיק את עזבתו, וגרס מלחמה ברבי, וכל מענותיו של הרבי אליו הביא אותו להוסיף ולגדף, ועל כן הרבי פסק מלענות לו^{[דרוש מקור: באג"ק הרבי כותב שזאת הסיבה שפסק לענות לו]}.

כנ"ל, סוגיית הגניזה החרסונית פיתחה אצלו רגש של מלחמה של ממש נגד הרבי, ואף שנים לאחר מכן, לא נרגע וקידש את המלחמה ברבי על רקע מעשה זה. ואף בשנותיו האחרונות הסית את פרופסור שלמה זלמן הבלין, להמשיך במלחמה זו.